טהרת המשפחה

לימוד והדרכה

קדיש

אמירת קדיש לעילוי נשמה

הכשרת מטבחים

אוכל כשר מתחיל במטבח

מרכז החסד

חלוקת מזון לנזקקים

חגים ואירועים

פעילות ואירועים במעגל השנה

כולל ל’גיל הזהב’

שיעורי תורה לפנסיונרים

מועדון 13

לימוד והכנה לבר מצווה

תפילין ומזוזות

בדיקה ורכישה

רעיון החודש

קבלה מחודשת של התורה – בפורים

על הפסוק "קיימו וקבלו היהודים" אומרים חז"ל שבימי מרדכי ואסתר, לאחר נס פורים, "קיימו מה שקיבלו כבר". כלומר – קבלת התורה שהיתה בזמן מתן-תורה קיבלה עתה חיזוק וקיום מחודש. על מתן תורה נאמר ש"כפה עליהם הר כגיגית" והכריחם, כביכול, לקבל את התורה, כך שהיה אולי מקום למי שירצה למצוא עילה לערער על כך, אך "הדר קיבלוה בימי אחשוורוש": בימי אחשוורוש קיבלו בני ישראל את התורה מחדש והפעם מרצון, "מאהבת הנס שנעשה להם".


המצוות המיוחדות שנקבעו לפורים – מבטאות לא רק את הנס עצמו כי אם גם את הקבלה המחודשת של התורה ברצון.
כשמדברים על המצוות המיוחדות שנקבעו לפורים – הכוונה היא, כמובן, למצוות שהן בנוסף למצוות הרגילות הקיימות גם בשאר החגים (מצוות כגון: קריאת התורה, אמירת "על הניסים", איסור הספד ותענית, סעודה ומשתה ושמחה – קיימות כדוגמתן גם בשאר החגים).
המצוות המיוחדות הן: א. מקרא מגילה. ב. משלוח מנות – איש לרעהו, ג. מתנות לאביונים. מצוות אלה, על פרטי ההלכות שבהן, מבטאות, כאמור, את הקבלה המחודשת של התורה ע"י בני ישראל מרצונם החופשי.

כיצד?

כללית קיים הבדל בולט בין מעשה שעושה אדם מתוך כפיה לבין מעשה שהוא עושה מרצון: כאשר אדם מבצע דבר מתוך הכרח וכפיה, הוא עושה אך ורק במדה המוטלת עליו, כדי לצאת ידי חובתו, ותו לא. מה-שאין-כן כאשר הוא עושה דבר מתוך חפצו ורצונו, אין הוא מסתפק ביציאת ידי חובתו, כי אם משתדל להוסיף ולהדר בדבר, ולבצע את הפעולה במדה יתירה מן הנדרש.
וכך זה, אמנם, בשלוש המצוות האמורות בפורים:
מקרא מגילה. אנו מוצאים אמנם, גם לגבי חגים ומאורעות אחרים, עדין דומה של קריאת התורה או סיפור פרשת הנס, אך כאן באה שורה של תוספות והידורים: קוראים גם בלילה, הקריאה מתוך מגילת קלף כשירה, היא צריכה להיעשות באופן של "פרסומי ניסא", ועוד. בענינים אחרים אם מוצאים רק חלק מן הדברים האמורים או אף אחד מהם, וכאן – מירב ההידורים והתוספות האפשריות מסביב לביצוע הפעולה של הזכרת הנס.
משלוח מנות איש לרעהו, שמטרתו להרבות שלום וריעות בין יהודים. אנו מוצאים תמיד את המצוה של אהבת ישראל וסיפוק צרכי הזולת, אך כאן מיתוספת החובה לחפש את "רעהו", ולא להמתין עד שתזדמן לו בעיה הזקוקה לפתרון ועזרה, ובנוסף לכך יש לתת לו מזון מוכן ולא להסתפק בכסף וכו'

מתנות לאביונים – אף כאן אין להסתפק בנתינה לעני המזדמן לו, כי אם לתור ולחפש אחריו, ולא אחרי אחד כי אם אחרי שני אביונים, ולתת להם באופן של "מתנות", על כל המשתמע מכך.
התוספות האלה וההידורים הללו מבטאים כי יש כאן ענין של "קיימו מה שקבלו", חיזוק וביסוס הקבלה הישנה, על ידי קבלת מחודשת, והפעם מתוך רצון ובלב שלם. ולכן מבוצעים הדברים, הן בתחום של בין אדם למקום והן בתחום של בין אדם לחברו, באופן מהודר, מעל ומעבר להרגשת מילוי חובה הכרחית בלבד.

יש להוסיף עוד נקודה:

המצוות של משלוח מנות ומתנות לאביונים נקבעו בצורה כזו שיעודן הוא להוסיף שמחה, כפי המשתמע מן הגמרא והפוסקים.
לאמור: האדם חייב להגיע לדרגא עילאית כזו ששמחתו לא תהיה מחמת הנאת עצמו כי אם מחמת הנאת הזולת.
פירושו של דבר: התבטלות מוחלטת, תוך סילוק מוחלט של הרגשת האנוכיות והישות העצמית.
התבטלות זו מכשירה את האדם לקבלת התורה באופן מחודש, שהרי גם במתן-תורה, "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" כפי שמספרים חז"ל. מחמת עוצמת ההתגלות האלוקית – חש כל אחד באפסותו, והגיע לדרגת התבטלות עד כדי כך שפרחה נשמתו!
משום כך ישנה גם חובה של "ישתכר וירדם בשכרותו". כלומר, התבטלות עצמית מוחלטת, כפי שהרמב"ם אומר לגבי הנביאים שזכו להתגלות הנבואה רק "בחלום וחזיון לילה או ביום אחר שתיפול עליהם תרדמה" וכו'.
המצב גם דומה למה שנפסק בשלחן ערוך לגבי התפילה של חסידים ואנשי מעשה "שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכליות עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה".
ואכן, בהתרחשויות שהביאו את נס פורים נאמר שזכו לכך על-ידי "מסירות נפש במשך כל השנה כולה".
התבטלות זו היא שיצרה את התנאים לקבלת התורה באופן מחודש ומתוך שמחה אמיתית ועמוקה, המתבטאת כאמור, במצוות הפורים בכל שנה ושנה.
חובת ההתבטלות המוחלטת מתבטאת גם בלשונו של הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

וכשנקיים את מצוות הפורים בפרטיהן כהלכתן, ונזכה בקיומם גם את אחינו, גדולים וקטנים, בכך שנשתדל שכל אחד יקיים את המצוות – או אז נחוש בעומק נפשנו את ההתבטלות המוחלטת כלפי הקב"ה, והתבטלות זו תביא התגלות אלוקית אצל כל אחד ואחד מאתנו, ותיצור תחושה וחשק לקבלת התורה מחדש בשמחה רבה.
כך נחיה את תוכן חג הפורים, שעליו נאמר: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", כפשוטם של דברים ובמדרש חז"ל על מלים אלו, "כן תהיה לנו", אמן ואמן

הרעיון מיוסד על שיחת פורים תשל"ו