טהרת המשפחה

לימוד והדרכה

קדיש

אמירת קדיש לעילוי נשמה

הכשרת מטבחים

אוכל כשר מתחיל במטבח

מרכז החסד

חלוקת מזון לנזקקים

חגים ואירועים

פעילות ואירועים במעגל השנה

כולל ל’גיל הזהב’

שיעורי תורה לפנסיונרים

מועדון 13

לימוד והכנה לבר מצווה

תפילין ומזוזות

בדיקה ורכישה

רעיון החודש

תמוז

הירח מול השמש

חודש תמוז הוא החודש שבו זורחת השמש במלוא תוקפה, והיא נראית כשולטת ביקום שלטון בלי מצרים. ראוי אז להיזכר דווקא בקיומו של… הירח!
הכוונה, כמובן, למשמעויות הסמליות-רוחניות של הדברים, ולמסקנות הנובעות מכך בקשר לתפקיד כל אחד מאתנו בעבודת ה'.

* *

חכמינו ז"ל אומרים במדרש: "דרך ארץ הוא שיהא הגדול מונה לגדול, והקטן מונה לקטן. עשיו מונה לחמה שהיא גדולה ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה… מה חמה הזאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה, כך עשיו יש לו חלק בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, יעקב מונה ללבנה שהיא קטנה, מה הלבנה הזו שולטת בלילה וביום, כך יעקב יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא".
כידוע, לוח השנה היהודי מבוסס בעיקר על המחזור החדשי של הירח, ואילו לוח השנה הכללי (של הגויים) מבוסס על המחזור השנתי של השמש. זה פירוש המשפט: "עשיו (=הגדול מונה (=סופר) את הימים בשנה) לחמה, שהיא גדולה, ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה".
חז"ל מסבירים לנו את המשמעות הרוחנית-סמלית שבדבר. השמש מרשימה בגידולה ובעצמתה ואילו הירח נראה קטן ופגום, אך לאמתו של דבר מגיעה סוף-סוף השעה שבה השמש אינה זורחת ואז מתגלה זיוו והדרו של הירח, כמאור בלעדי של היקום כולו. כך נראים, זה לעומת זה, הגויים מצד אחד ועם ישראל מצד שני: גם אם לכאורה נראות אומות העולם כמרשימות בעוצמתן ובהישיגיהן החומריים והטכנולוגיים, הרי בסופו של דבר יזרח אורו של עם ישראל בעולם, ותתגלה האמת על גדלותו הנצחית כעם הנבחר, "סגולה מכל העמים".
על פני במת ההיסטוריה העולמית חלפו עמים גדולים ועצומים, אשר שלטו בעולם כולו או ברובו כמעצמות-על, ובסופו של דבר נעלמו מן השטח ואחרים תפסו את מקומם. רק עם ישראל הקטן ממשיך לצעוד בעוז ובחיוניות, עד שכל העמים יכירו באמת הגדולה והנצחית כי עם זה הוא שקיבל את תורת האמת מאלוקי האמת.

* *

אף במהלך הירח במשך החודש חלות תמורות. ענין זה מסמל צד נוסף במשמעות דימוי עם ישראל לירח.
אנו רואים כי הירח נראה לנו כהולך וגדל. בתחלת כל חודש הוא עובר תהליך של "התחדשות" ואז הוא מתחיל להופיע במימדים "זעירים". מיום ליום הולך אורו וגדל ומתרבה, עד שהוא מגיע באמצע החודש לשיאו ולמלואו.


תופעה זו מסמלת את קיומן של תקופות שונות בחיי עם ישראל, תקופות שפל ותקופות גאות. כאשר היה בית המקדש קיים ולעם ישראל היו מלכים ונביאים, או כאשר משה רבינו הוליך את בני ישראל ואתם ארון הברית והלוחות, והם רואים נסים על כל צעד ושעל – היה עם ישראל כירח במילואו, אך בזמן הגלות דומה העם לירח הפגום.
חז"ל מתכוונים, איפוא, לומר לנו כי גם בתקופת שפל עלינו לבטוח ולצפות לעתיד המזהיר כאשר הלבנה תהיה במילואה, ובני ישראל "עתידים להתחדש כמותה", ולא זו בלבד אלא שאור הירח יהיה כאור החמה, ואורו של עם ישראל יאיר ויזרח במלוא תוקפו וגדולתו, "וכבוד ה' עליך זרח", בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו.
אין לנו להיבהל מן העובדה כי השמש נראית כזורחת בעוצמה גדולה ובלי כל שינויים ותמורות, וכמוה – הגויים השולטים כאילו שלטון בלי מצרים בעולם, ורק עם ישראל, כמו הירח, הוא כה קטן וזעיר ועוברות עליו תקופות של שפל ומיעוט עד שכמעט ואינו נראה כלל. יש לזכור ולדעת כי בסופו של דבר יתחדש עם ישראל, כמו הירח, ואורו ילך ויגדל עד שיתפוס את המקום המרכזי והבלעדי באורו הנצחי, האור האלוקי הזורח עליו וקורן מתוכו.

* *

אגב: יש לשים לב כי גם כאשר הירח הוא "פגום" ואורו כמעט בלתי נראה – אין פירושו של דבר כי אכן מהותו פגומה ומופחתת. הרי ידוע לנו כי הפגם וה"מיעוט" אינו קיים אלא באשר למידת התגלותו וזריחתו על הארץ, שכן בעצם מהותו לא חלים כל שינויים. גם כאשר הוא נראה לנו צעיר וכמעט אפסי – הוא קיים במלואו ורק לנו אין הוא נראה ומתגלה.
כך גם לגבי בני ישראל: גם בתקופת השפל שלו, מבחינה רוחנית או גשמית, אין מהותו ועצמותו פגומה במדה כלשהי. עם ישראל הוא תמיד נצר מטעי, מעשי ידי להתפאר", עמו ונחלתו של הקב"ה, גם אם, חלילה, אינו נראה כך.
אלא שלמרות שהפגם הוא במדת התגלותו והיראותו הרי זה בכל זאת פגם ומיעוט, ועלינו לצפות ולשאוף לזריחתו המלאה והמושלמת של עם ישראל, להתחדשותו בצורה ברורה ובולטת ונראית לעין כל, כפי שזה יהיה אכן לעתיד לבוא, עם ביאת המלך המשיח בקרוב ממש. תפקידו של המאור הוא – להאיר, וכאשר אין האור מתגלה וזורח לכל, קיים אמנם פגם במאור. אף תפקידו של עם ישראל הוא שהאור האלוקי שבו יבקע ויופעל בצורה ברורה ואקטיבית. אין לנו להתנחם בכך שמהותו הפנימית והגנוזה של כל יהודי היא שלימה, שכן האור שבו חייב לבוא לידי ביטוי ומימוש וגילוי, על-ידי קיום התורה והמצוות כמובן.
לסיכום: האור הנצחי של עם ישראל קיים בכל מצב, ובסופו של דבר יזרח ויתבטא באופן בולט ומודגש. אין לנו להסתפק בקיומו המוסתר, כי אם לשאוף לגילויו וביטויו המלא והמושלם.


גם ב"תקופת תמוז" כאשר למראית העין נראה כאילו שמש העמים השתלטה על היקום, ועם ישראל ומהותו האלוקית נראים כאילו שרויים בצל – עלינו לזכור ולצפות ולשאוף להתחדשותו וזריחת אורו במלוא עוצמתו ויפעתו.

הרעיון מיוסד על שיחת ש"פ תולדות תשל"א ור"ח תמוז תשכ"ד