מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

לפני למעלה משמונים שנה, הוציא הרבי מליובאוויטש לאור ספר קטן, בשם "היום-יום", ובו פתגם ומסר חסידי נפלא ומיוחד לכל יום מימות השנה. במהלך השנים, גילו החסידים והמעיינים בספר, רמזים נפלאים, איך כל פתגם מתאים, מבטא וקשור, לתאריך בו נכתב באותו ספר, לפעמים גם בקשר לאירועים שהתרחשו שנים רבות לאחר כתיבתו…

בימים אלו, ימים הסמוכים ליום הקדוש ג' תמוז, יום ההילולא של הרבי נשיא דורנו, כדאי לשים לב למסר והפתגם שכתב הרבי על תאריך מיוחד זה. בתאריך ג' תמוז כותב הרבי: "אבי-אדוני-זקני-מורי-ורבי [הרבי המהר"ש], אמר: אנחה יהודית המגיעה בסיבת לא-טוב גשמי היא גם תשובה גדולה, בפרט אנחה בסיבת לא-טוב רוחני, ודאי וודאי שזו תשובה מעולה. האנחה עוקרת מעומק רע ומציבה במעמד טוב".

מעניין לציין, שיום זה, ג' תמוז, היה באותן שנים בקרב חסידי חב"ד יום "חג" חסידי, אותו היו מציינים בהתוועדויות של שמחה. שכן ביום זה התחיל נס גאולתו המפורסמת של הרבי הריי"צ ממאסרו ע"י הסובייטים בברית-המועצות על רקע פעולותיו בהפצת היהדות, נס שהגיע לשיאו בחג הגאולה י"ב תמוז, שאז שוחרר לגמרי. והנה, הרבי, שהיה מציין בעצמו יום חג זה, לא רק שלא ציין תאריך זה כיום של שמחה, אלא אף כתב פתגם חסידי העוסק (לכאורה) בהיפך מן השמחה – מעלת  האנחה!

נראה לומר, שאכן יום קדוש זה, יום ההילולא של הרבי, מבטא יותר מכל את אותה "אנחה יהודית":

מצד אחד, כולנו רואים איך הרבי ממשיך להנהיג את העולם על-ידי שלוחיו והדרכותיו הקדושות. משנה לשנה העולם הולך ונעשה מואר ומחובר יותר לאורו של הרבי, חוגים יהודיים שונים מכל הגוונים מאמצים את דרכו של הרבי, ואפילו מנהיגי מעצמות העולם בפגישותיהם מדברים ביניהם על ההשראה שהם מקבלים מהרבי ותורתו.

מצד שני, ישנה תמיד את אותה "אנחה", אותה דקירה בלב – "למה נגרע"? מדוע דווקא בדורנו זה, עם כל אתגריו המורכבים והקשים, בגשמיות וברוחניות, ובמיוחד בתקופה קשה זו בארץ-הקודש, כאשר עם ישראל נלחם בחזיתות רבות כל-כך, אין אנו זוכים לראות ולשמוע את קולו המעודד והמרגיע של הרבי, "משה-רבינו" שבדורנו, כפי שהיה תמיד לאורך השנים; אותו קול ברור וצלול, הנוסך תקוה ובטחון ומראה לנו באצבעו את הדרך הישרה והסלולה?!

ואנחה זו היא קודם כל "בסיבת לא-טוב גשמי" – המצב הביטחוני המסוכן, האויבים הקמים עלינו, הקשיים והצרות הפרטיות של כולנו בזמן הגלות, כל אחד ואחת בענייניו האישיים, מכאוביו וקשייו, הרי כל אחד משתוקק לזכות כבעבר, פשוט לגשת לרבי ולזכות לראות את מבטו המחזק והמאיר, לשמוע ולקבל ברכה ומסר מעודד מהרבי, ברכה הממלאת את הלב בתחושת בטחון ושמחה ומרימה "טפח מעל הקרקע".

אך האמת היא, שבעומק פנימיותה של אותה אנחה, היא "בסיבת לא-טוב רוחני": כל יהודי מרגיש בעומק ליבו שהרבי הוא "גילוי אלוקות" בעולם, שכינה מדברת מתוך גרונו, וכל דמותו אינה אלא התגלות של אור הקדושה האלוקי בעולם; וכאשר אין רואים את הרבי, זהו העלם והסתר על האור האלוקי בעולמנו. וכפי שמסביר הרבי באריכות במאמר החסידות האחרון שהוציא לאור וחילק לכל החסידים – כל יהודי בפנימיותו הוא "נשבר ונדכה", "כתית", לא בגלל קושי הגלות בגשמיות, אלא מכך שאין גילוי אלוקות בעולם!

על כך אומר הרבי באותו פתגם ב"היום יום", שעצם ה'אנחה', אפילו רגע של תחושת חוסר, געגוע והשתוקקות, הוא כשלעצמו כבר התעלות רוחנית עצומה. וכפי שאומר הרבי המהר"ש, ש"אנחה יהודית היא 'תשובה עילאה'".

כולנו מכירים את המשנה בפרקי אבות: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים, מכל חיי העולם הבא" – מה היא משמעותה של "שעה אחת" דווקא? בחסידות מוסבר, שאין הכוונה ליחידת זמן של "שעה", אלא פירוש המילה "שעה" כאן היא מלשון לפנות, כמו אדם המפנה את מבטו לכיוון אחר, בדומה ללשון הפסוק "ואל קין ואל מנחתו לא שעה" – לא פנה. כלומר, יפה "פניה אחת" של תשובה ומעשים טובים. עצם התנועה והטלטלה של האדם, שהוא לרגע אחד לא חושב כלל על רצונותיו הגשמיים ועל עולם הזה, ו"פונה" לכיוון אחר, לכיוון של תשובה ומעשים טובים – 'פניה' זו כשלעצמה יפה יותר מכל חיי העולם הבא. שכן ה'פנייה' הזאת מבטאת את עצם נשמתו המשתוקקת לה'.

זוהי משמעות ה"אנחה". עצם ה"פניה" לרגע אחד, רגע של תחושת חוסר ו"לב נשבר" על כך שאין אנו יכולים לראות את הרבי בגשמיות כאן בעולם, – היא כשלעצמה תשובה אמיתית, המרימה את היהודי מעלה מעלה, מהמקום הנמוך שבו היה קודם, אל מקום נעלה ושונה לגמרי, ואף מעניקה לו דחיפה מעשית בעבודת ה'. וכפי שכתב הרבי בכתב-ידו, כשנה אחרי פטירת חותנו הרבי הריי"צ, לחסידים: "התבוננו נא שעל-ידי הפצת המעיינות הנכם מזרזים את הגאולה, ואת תחיית המתים, וממילא תוכלו להתראות שוב עם הרבי [הריי"צ] – האם אינכם מתגעגעים? האם יש משהו שקשה מידי לעשות עבור המטרה של להתראות עם הרבי?"…

וכאשר ניתן ביטוי לאנחה ולהתעלות זו, בהתחזקות בהוראותיו הקדושות של הרבי, להפיץ המעיינות חוצה ולזכות עוד ועוד יהודים בתורה ובמצוות, ודאי נזכה מיד לצאת מגולה לגאולה, מתוך שלום ובטחון לכל עם ישראל, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו, לקבל פני משיח צדקנו, ושמחת עולם על ראשנו.

(על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש)

למאמרים נוספים >> לחץ כאן

הפוסט האנחה שמביאה תקווה • מאמר מהרב יוסף גערליצקי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט ‘ואתה תצוה את בני ישראל’ שיעור מיוחד לרגל ‘ג’ תמוז’ • הערב בשיעור השבועי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

בפרשת שלח אותה נקרא בשבת הבאה עלינו לטובה, מספרת התורה על שנים-עשר המרגלים שמשה רבינו שולח לארץ-כנען לקראת כניסת עם ישראל לארץ ישראל. המרגלים שבים מכנען,מספרים את מה שראו, מוציאים את דיבת הארץ רעה ומכניסים מורך בלב בני-ישראל מפני הכניסה לארץ-ישראל.

כשמעמיקים מעט בסיפור זה, הוא מתגלה כבלתי-פשוט כלל וכלל. צריך לזכור מי היו המרגלים הללו. הם היו אנשים רמי מעלה שהתורה מעידה עליהם: "כולם אנשים, ראשי בני-ישראל המה". וכפי שרש"י אומר ש'אותה שעה כשרים היו'. המועד היה זמן קצר לאחר יציאת-מצרים, כאשר הכול ראו את כוחו הגדול של הקב"ה ואת הניסים שהתבטאו במכות מצרים ובקריעת-ים-סוף וזמן קצר לאחר מתן תורה בו מתגלה הקב"ה לעם ישראל בכל כוחו, הדרו וגדולתו. כיצד קרה אפוא, שאנשים אלו המורמים מעם,שנבחרו במיוחד ע"י משה רבינו בגלל גדולתם ויכולותיהם, באים מפוחדים ובלתי מאמינים בכוחו של הקב"ה להכניסם לארץ-ישראל, הייתכן שחל בהם שינוי עד כדי כך שיגרמו בכיה לדורות?.

תורת החסידות מאירה ומסבירה את עומק סיפור פרשת המרגלים. טענתם של המרגלים לא נבעה מחוסר אמונה בקב"ה  להפך: הם רצו לעבוד את ה' ולדבוק בו באמת אך סברו, שהכניסה לארץ-ישראל תפריע לעבודת ה' ועל-כן מוטב להישאר במדבר.

החיים במדבר היו מושלמים לעבודת הבורא. את מזונם קיבלו בני-ישראל בצורת 'מן' מן השמיים; מים סיפקה להם בארה של מרים; הענן הכין עבורם את הדרכים והגן עליהם מפני פגעי מזג האוויר ואפילו בגדיהם נשתמרו ולא נשחקו ככתוב: "שמלתך לא בלתה". כתוצאה מחוסר הדאגות היומיומיות, יכלו אפוא בני-ישראל להתמסר בכל ליבם ובכל נפשם ללימוד תורה, לקיום מצוות ולדבקות בקב"ה, מבלי להיות מוטרדים מבעיות פרנסה וכיוצא באלה שיוטלו עליהם בארץ ישראל.

זה מה שטענו המרגלים: ארץ-ישראל, אמרו, "ארץ אוכלת יושביה היא"; היא תהפוך אותנו לאנשים חומריים, השקועים בבעיות-קיום קטנוניות. היא תגרום לנו לאבד את הדרגה הרוחנית העילאית שבה אנו עומדים בהיותנו במדבר.

הכוונה בטענת המרגלים 'כי חזק הוא ממנו' שאפילו הקב"ה כביכול אינו יכול לגבור על יושבי הארץ, הייתה למשמעות הרוחנית של הדברים. לא ייתכן, הם טענו, לאחוז במקל בשני קצותיו – גם להישאר דבקים בה' וגם לחיות חיים גשמיים-חומריים בארץ-ישראל, ככל עם היושב ועובד את אדמתו. אמנם הקב"ה יכול לחולל ניסים מופלאים, אבל הדבר סותר את עצמו – אי-אפשר לחיות חיים טבעיים ועל-טבעיים בעת ובעונה אחת.

בכך חטאו המרגלים. הם לא הבינו את מטרתה המיוחדת של הכניסה לארץ ישראל. הדבר שממנו חששו כל-כך – השילוב בין החיים הארציים לבין האמונה ועבודת-ה' – זה בדיוק מה שהקב"ה רוצה. זו המטרה והתכלית של כל הבריאה – להחדיר את אור הקדושה אל תוך החיים הגשמיים. לשם כך ניתנה התורה דווקא כאן בעולם הזה ולא בשמים.

במתן תורה, עם ישראל אכן הקדים נעשה לנשמע מתוך קבלת עול, יחד עם זאת, הקב"ה רוצה שעם ישראל ייווכח גם בשכלו את הטובה שיש בארץ ישראל ולכן ציווה אותם הקב"ה 'ולקחתם מפרי הארץ' כדי שרצונם של ישראל להיכנס לארץ לא יהיה רק משום שכך ציווה הקב"ה אלא גם מפני רצונם העצמי.

התורה לא ניתנה למלאכי-השרת, שאין להם כל דאגות ושיכולים לדבוק בקב"ה ללא כל הפרעות. התורה ניתנה לנו, לבני-האדם, כדי שנקיים אותה ונעבוד באמצעותה את הקב"ה תוך כדי החיים הטבעיים של העולם הזה. כל מטרת היציאה ממצרים ומתן-התורה הייתה הכניסה לארץ-ישראל, שבה נדרש העם היהודי לשלב חיים רוחניים של קדושה עם חיים גשמיים-ארציים.

זהו מוסר השכל מפרשת המרגלים שנוגע גם אלינו. גשמיות העולם לא רק שלא מפריעה לקשר הרוחני בין היהודי ובין הקב"ה. להפך, הקב"ה רוצה ואף נותן את הכוח לכך שיהודי יוכל לשלב בין ענייני פרנסה וענייני 'דרך ארץ' וכד', לבין לימוד תורה וקיום מצוות שמטרתם לגלות את האור האלוקי בעולם הגשמי ולעשות לו יתברך דירה בעולם הזה הגשמי ולקיום הייעוד 'ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצכם' בניצחון גדול של עם ישראל את אויביו ולגאולה אמיתית ושלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.

(על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש)

למאמרים נוספים >> לחץ כאן

הפוסט חטא המרגלים – שילוב רוחניות בגשמיות • מאמר מהרב יוסף גערליצקי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

כמו כן, חיילי פיקוד העורף הערוכים בעיר מתחילת המתקפה ומלווים את אתרי הנפילות, יצרו קשר עם השלוחים הסמוכים אליהם עבור מניינים וארוחות שבת.

בתמונות שהגיעו למערכת, ניתן לראות קבוצת חיילים עורכים הבדלה בבית חב"ד בשכונת אזורי חן הצפונית עם הרב מנדי דוכן בצפון וקבוצה נוספת שבאה להודות לה' על הניסים שראו באתר הנפילה בבית חב"ד יד אליהו עם הרב יצחק חדד.

"שמחנו להיות לעזר לאחינו שהגיעו לתל אביב במסגרת תפקידם בפיקוד העורף" אומר לנו הרב מנדי גערליצקי שליח הרבי בסי אנד סאן "מיד עם בואם קבענו מזוזה באולם בית הספר בו השתכנו ודאגנו לספר תורה עבור תפילות השבת".

"בימים אלו, שלוחי הרבי בתל אביב כמו בכל מקום בארץ הקודש, עומדים כל אחד על משמרתו כדי לתת לאנשים בסביבתם תחושת בטחון ולחזק אותם בשיחות אישיות ודאגה כנה, יחד עם המסר של הרבי שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם".

הפוסט לוחמים בחזית העורף: שלוחי חב"ד בתל אביב הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט הכוונה הנסתרת והחיובית של המקושש עצים בשבת והקשר לפרשת המרגלים • הערב בשיעור השבועי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט פרשת 'שלח' במבט חסידי עם הרב שאול רייצס • לצפיה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

תושבי השכונה – אנשים, נשים וטף – השתתפו במעמד כתיבת האותיות האחרונות שנערך בבית חב"ד, באווירה חגיגית ובליווי בופה עשיר.

לאחר מכן יצאה תהלוכת שמחה מרגשת ברחובות פלורנטין, בליווי תזמורת, חופה ושירה סוחפת, שגרמה לרבים לעצור, להצטרף ולחוות רגע של חיבור יהודי.

בהמשך נערכו בבית חב"ד "הקפות" מסורתיות בשמחה חסידית פורצת גבולות. את הערב כולו ליווה בשירה ובניגון הפייטן הנודע ר' יוסי איפרגן, ששימח את הקהל והוסיף נופך מרגש ועמוק למעמד.

הספר נתרם על ידי משפחת אבגי ומלכה, לעילוי נשמת ענת חנה בת פרחה ז"ל, והוא יעמוד בלב הפעילות היהודית המתחדשת בשכונה – הכוללת תפילות, שיעורים, חגים ושיח פתוח עם צעירים דוברי צרפתית המתגוררים בסביבה.

הרב מענדל מטוסוב, שליח הרבי לפלורנטין, שיתף:

"מה שהכי נגע בי זה לראות איך אנשים שישבו בבתי קפה וברים חייכו, הריעו,
חלקם קמו לרקוד, צילמו, התרגשו – ממש מכל הלב.
הרגשתי שיש פה אהבה פשוטה של יהודים לתורה, בלי מילים גדולות. פשוט אהבה אמיתית."

הפוסט הכנסת ספר תורה בפלורנטין: ריקודים, אחדות והרבה אור הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט סודם של נושאי המשכן ‘גרשון קהת ומררי’ והביטוי לזה בעבודת היום יום שלנו • הערב בשיעור השבועי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט מגילת רות – הסיפור האמיתי! הרב נחום גערליצקי מתארח בתוכניתו של ניר ברנד • לצפיה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.