הפוסט פדיון כפרות לנזקקים הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

יום שני 22 בספטמבר
הוא היום האחרון של השנה הנוכחית תשפ"ה על פי הלוח העברי והיום שבו מתחיל ראש השנה.

• סליחות
יום זה נקרא 'ערב ראש השנה' ובו אומרים 'סליחות' בשעה מוקדמת בבוקר.

• התרת נדרים
במהלך היום נהוג לערוך גם 'התרת נדרים' כדי להיכנס ליום הדין ולשנה החדשה נקיים מהתחייבויות מיותרות או לא ידועות.

• הדלקת נרות
לכבוד החג מדליקים נרות המסמלים כבוד ומוסיפים אור ושמחה בבית. את הנרות מדליקות הנשים והבנות,
כולל ילדות (אם אין אישה או בת בבית הגבר מדליק את הנרות).

בעת כניסת החג מברכים על הדלקת הנרות את 2 הברכות הבאות:
• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן

• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה

> זמן הדלקת נרות בתל אביב בשעה 18:10

• ליל החג: קידוש וסעודה

בלילה הראשון של החג, לאחר תפילת ערבית, מאחלים לכל אחד "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם!" ולכל אחת "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבִי וְתֵחָתֵמִי!".
זאת כיון שבליל ראש השנה "נכתב" ו"נחתם" בשמיים איזו שנה צפויה להיות לכל אחד ואחת.
לאחר מכן עושים קידוש של ראש השנה ואוכלים סעודה חגיגית.

• מתי אוכלים תפוח בדבש?

את התפוח בדבש, הרימון, ראש-דג (או ראש-אַיִל) ושאר סימני הברכות והמאכלים המיוחדים שאוכלים כדי לזכות בשנה טובה ומתוקה,
אוכלים בלילה הראשון של החג, (ביום שני, 22 בספטמבר 2025 בערב).
בעדות מסוימות נהוג לאכול אתת "סימני החג" גם למחרת, בסעודת הלילה השני השל החג, (ביום שלישי, 23 בספטמבר בערב).

בארוחות החג נמנעים מלאכול מאכלים חמוצים או חריפים.

• מתי תוקעים בשופר?

המצווה העיקרית של ראש השנה היא מצוות תקיעת שופר.
בראש השנה תוקעים בשופר בשני הימים של ראש השנה: גם ביום שלישי, 23 בספטמבר וגם ביום רביעי, 24 בספטמבר.

תקיעת שופר מתקיימת בבתי הכנסת, ,יחד עם התפילות המיוחדות של ראש השנה.
גם מי שאינו מגיע לבית הכנסת יכול לשמוע את תקיעת השופר באחד מ"מוקדי השופר" שמפעילים בתי חב"ד במסגרת מבצע "שופר בפארק",
אליהם תוכלו להגיע יחד עם כל המשפחה כדי לשמוע את קול השופר, או במקומות אחרים – בתיאום עם שלוחי חב"ד באזורכם.
לרשימת המוקדים התל אביב לחץ >> כאן

• תפילת 'תשליך'

בראש השנה לאחר תפילת מנחה, יוצאים לנחל או מאגר מים כלשהו ואומרים את תפילת ה'תשליך' שבה מבקשים מהשם "להשליך" את החטאים והעוונות במצולות הים. את תפילת ה'תשליך' מקיימים ביום שלישי, 23 בספטמבר 2025 אחר הצהריים.

הלילה השני של החג: הדלקת נרות, קידוש וסעודה

בלילה השני של החג, יום שלישי, 23 בספטמבר 2025, לאחר צאת הכוכבים, מדליקים שוב נרות-חג,
עורכים סעודה חגיגית ועושים 'קידוש' לכבוד היום השני של ראש השנה.
את הנרות מדליקים באמצעות העברה מאש קיימת (בחג אסור להצית אש חדשה).

טיפ: לפני הדלקת נרות החג ביום שני, הדליקו נר שבוער יותר מ-24 שעות כדי שממנו יהיה ניתן לקחת אש להדלקת הנרות בלילה השני של החג.
שעת הדלקת נרות בתל אביב 18:10 – שימו לב: ניתן להדליק את הנרות אחרי השעה הנקובה אבל לא לפני כן.

בהדלקת הנרות מברכים את 2 הברכות הבאות:
• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן
• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה

נהוג להכין בלילה השני פרי עונתי חדש שעדיין לא אכלתם ממנו בעונה החדשה, ולהביט עליו בזמן אמירת ברכת "שהחיינו" בהדלקת נרות או בקידוש. את הפרי החדש אוכלים מיד לאחר הקידוש (לפני נטילת-הידיים לסעודה) .

צאת החג: הבדלה

שני ימי ראש השנה מסתיימים ביום רביעי, 24 בספטמבר לאחר צאת הכוכבים בשעה 19:07.

לאחר תפילת ערבית עורכים "הבדלה" על כוס יין – ללא ברכת ה"בשמים" וללא ברכת "בורא מאורי האש".

אנו רוצים לאחל לכולכם חג שמח, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!
יהי רצון שהשנה הקרובה תביא עמה רק ברכות לכם ולמשפחתכם בכל תחום ונזכה כולנו לגאולה שלמה!

הפוסט אז מה עושים בראש השנה? 🍯 מדריך מקוצר לשני ימי החג הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

מבין המצוות הרבות שבהן זיכנו הקב"ה לקיים בחודש תשרי, "החודש השביעי" – המצווה
העיקרית של יום האחד בתשרי שהוא ראש השנה – היא מצוות תקיעת שופר, כביטוי חז"ל:
"מצות היום – בשופר".

דברים רבים נתפרשו בתורת החסידות לגבי ענינה ומהותה של מצוה זו. נקודה מיוחדת
בביאורי החסידות היא העובדה שקול השופר הוא "קול פשוט", ללא גיוון וצעצוע
מוסיקלי, קול אחיד, קול "ראשוני" מבלי שהוא מעוטר בשינויי קצב וצליל. קול זה –
ובמיוחד כיוון שנובע מקרן איל, קרן בהמה (המסמלת גם היא את הפשטות, "אדם ובהמה
תושיע ה'") – מבטא, "צעקה פנימית מעומק תוך נקודת פנימיות הלב". באמצעות השופר
צועק היהודי אל אביו המלך זעקה עמוקה ואמיתית על כך שעד עתה התרחק ממנו על ידי
חטאים – המבדילים ומפרידים בין היהודי לאלוקיו. עתה, בימי התשובה, שב הבן אל
אביו ומביע בשופר את כל רגשותיו כלפי הקב"ה: "אבא, אבא הצילני!"

הבעל שם טוב מייסד תנועת החסידות, המשיל על כך משל:
למלך אחד היה בן יחיד, משכיל ומלומד, שהיה חביב עליו כבבת עינו. עלה בדעת המלך
לשלוח את בנו למרחקים כדי שילמד את דרכי בני האדם, העמים והמדינות, ויחכם עוד,
בדרגה יתרה ממידת חכמתו שאליה הגיע בבית המלך. העניק המלך לבנו הון רב, צירף
אליו שרים ומשרתים ושלחו לדרכו למדינות ואיי הים.
בן המלך בזבז כסף רב כדי לשמור גם במרחק, על אותה רמה של תפנוקים ומותרות שהיה
רגיל בה בהיותו בארמון המלך, ואף הוסיף תאווה על תאוותו והלך בשרירות לבו, עד
שברבות הימים בזבז את כל הונו שקיבל מאביו המלך. עד שנאלץ למכור את כל אשר לו.
בינתיים התרחק מאד ממקום מגורי אביו המלך, והגיע למקום שלשם לא הגיע שמו של
המלך, ולא הועילה לו העובדה שהוא בן המלך כדי להשיג עזרה וסיוע.

בצר לו, כאשר ראה שכלו לו כל האמצעים להחיות נפשו החליט לחזור למדינת אביו. אלא
שמחמת משך הזמן הארוך שכח גם את לשון מדינתו, ובבואו לאחר מסע ארוך ומטלטל
למדינתו, לא הצליח להידבר עם אנשי המדינה. כשרמז להם שהוא בן מלכם – צחקו ממנו,
שכן לא יתכן שבן מלכם האדיר יתהלך בבגדים קרועים ובלויים, והכו אותו על קדקודו
וגרמו לו פצעים וחבורות.

בינתיים הוא התקרב לחצר המלך, וגם שם צחקו ממנו, עד שהתחיל לצעוק בקול גדול,
כדי שיכיר המלך את קולו, כשהכיר המלך קולו אמר: "הלא זה קול בני הצועק מתוך
דוחקו", ובאהבה רבה חיבקו ונישקו והכניסו הביתה.

הנמשל: בני ישראל נקראו, כידוע, בנים להקב"ה. הנשמה נשלחה ממרום שבתה תחת כיסא
הכבוד לרדת לתוך הגוף כדי להחכים ולהוסיף לקח, כלומר – לצבור מצוות ומעשים
טובים, שעל ידי כך תתעלה הנשמה לדרגה נעלית יותר מאשר לפני כן. ברם, קורה שאהבת
הגוף והתאוות מרחיקות את האדם ממקור חוצבו ומשכיחות ממנו את , ומביאות אותו
למקום ומצב שם לא ידוע אף שמו של הקב"ה.

באמצעות תקיעת השופר בראש-השנה באה הצעקה בקול פשוט, צעקה של חרטה על העבר
ורצון עצום להתקרב אל הקב"ה ולשמוע בקול האב הגדול. על ידי כך מראה
מלך-מלכי-המלכים הקב"ה את חיבתו לבנו יחידו וסולח לו על העבר.

רבותינו, נשיאי חב"ד, כשלימדו את משל הבעש"ט, הדגישו שהכוונה בתקיעת השופר היא
לא בתוכן הצעקה אלא בעצם הצעקה, הנובעת מעומק פנימיות הנפש.

התכלית והמטרה של הצעקה היא, כמובן, שההתעוררות של תקיעת השופר יהיה לה המשך
וקיום בשמירת התורה והמצוות כראוי במשך כל השנה כולה.

ויהי רצון שבזכות ה'צעקה' מעומק הלב, נזכה שמכאן ולהבא יהיה אך טוב לישראל,
בטוב הנראה והנגלה, בחזרת כל החטופים לביתם בניסים ונפלאות, ושחיילי צה"ל יזכו
להצלחה ניסית למעלה מדרך הטבע ולניצחון בכל החזיתות, ושכל בני ישראל, בארץ
ישראל ובכל מקום שהם יזכו לכתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה מתוך שלום
ושלווה, ולגאולה אמיתית ושלימה ע"י משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש..

(על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש)

למאמרים נוספים >> לחץ כאן

הפוסט הצעקה הפנימית שמביאה אור גדול • מאמר מהרב יוסף גערליצקי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

ניתן לצפות בשיעור בזום בכתובת הבאה:
https://us02web.zoom.us/j/85177510373?pwd=enVhWUxLTEZneFdUSmM2NlMwMDdtUT09

לשמיעה דרך הטלפון:
Tel: 03-9786688

Meeting ID: 851 7751 0373
Password: 383625

הפוסט מהו הטיפול הקרדיולוגי-רוחני שמזכך אותנו לקראת השנה החדשה? • הערב בשיעור השבועי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

מתי? בכל בוקר, בשעה 8:15
איפה? בית הכנסת חב"ד 'גאולת ישראל' | רח' מרכז בעלי מלאכה 16 ת"א

> הכניסה חופשית – כולם מוזמנים!

בואו לחוות רגע של חיבור לעצמנו ולבורא,
ולהתכונן יחד לשנה טובה ומתוקה.

הפוסט סליחות בלב תל אביב – תשפ"ו (2025) הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

רשימת המוקדים בהם ניתן לשמוע את תקיעות השופר בת”א
בימי שלישי ורביעי א’-ב’ תשרי (23-24.9.25)

מרכז

לב העיר

• בית הכנסת גאולת ישראל, מרכז בעלי מלאכה 16 א': 11:30
  

• גינת שיינקין: 14:45, 18:00
  

• רוטשילד פינת שינקין: 16:30
  

• אבן גבירול פינת מרמורק: 16:00-17:45
  

• כיכר הבימה: 17:00
  

• גן מאיר: 17:30

• כיכר ביאליק: 17:45
  

• קינג' ג'ורג' פינת דיזינגוף סנטר: 16:00, 18:00

• בית הכנסת נחלת יצחק, חברון 16: 11:00

מרכז העיר

• ישיבת חב"ד 'חזון אליהו', זמנהוף 37: 11:45

• כיכר רבין: 17:00
  

• כיכר דיזנגוף: 17:00

• גינת דובנוב: 17:20
  

• כיכר מסריק: 17:00

בית הרפואה איכילוב

• במחלקות בית הרפואה: בין השעות 16:30 – 18:30

• רחבת קניון ויצמן (כניסה ראשית) : 17:00

טיילת – הכרם

• רחבת בית האופרה, אלנבי 1: 17:30

• שוק הכרמל – קלישר: 17:15

• רבי מאיר פינת הכובשים: 17:45

גינדי – TLV

• אוהל התפילה: 10:30, 12:00

• רחבת הבניינים בפארק: 12:30, 17:30

מונטיפיורי

• בית הכנסת הכללי, מנחם בגין 102: 11:00

• שד' יהודית פינת הנציב: 13:30

נחלת יצחק

• גן בוצ'קו רחוב עמק הברכה: 16:30, 16:45, 17:00 ,17:15, 17:30

צפון

הצפון הישן

• בית הכנסת חב"ד יהושע בן נון 9: 10:45

• רחבת בית הכנסת חב"ד יהושע בן נון 9: 13:30, 17:15

• פארק הירקון מול בית הספר אוסישקין:18:00

• רחבת בזל 35: 16:15

• דיזנגוף פינת נורדאו: 16:15

• בן גוריון פינת דיזנגוף: 16:45

• גינת ארלוזורוב 17 (רחוב וילנה): 16:30

• גינת גימפל (רחובות יחזקאל –מלאכי): 16:30

• גינת אמסטרדם: 16:00

הצפון הישן – נמל תל אביב

• בית חב״ד דיזנגוף 312 קומה 2: 11:30, 14:00

כיכר המדינה

• בית חב"ד ז'בוטינסקי 120: 11:30

• ה' באייר פינת ז'בוטינסקי מערב: 12:00, 16:00, 18:00

• פארק הירקון מול רח' ויצמן: 16:15, 17:15
  

• רחבת הקונסרבטוריון (לואי מרשל):16:30, 17:30

פארק צמרת

• בית הכנסת ניסים אלוני 8: 10:40, 17:00, 17:30

בבלי

• גינת אברמוביץ: 13:00

• גינת טולדנו ליד המתנ"ס : 17:30

• פארק הירקון מול קוסובסקי 17:45

כוכב הצפון

• בית הספר "כוכב הצפון": 10:40

• בריכה אקולוגית: 17:30

• סביוני רמת אביב: 18:10

הגוש הגדול

• גן הפיראטים (אומגה) רח' אמיר גלבוע: 10:40

• גן השעשועים יאשה חפץ: 17:00

תוכנית ל'

• בראלי 18:  10:30, 18:00

שיכון דן

• גן שושני: 17:40, 12:00

• גינת ברטונוב: 17:10

הדר יוסף

• גינה ליד מרכז הספורט הדר אפקה: 16:30

• גינה של ליבי : 17:00

• גינה אקולוגית רחוב קיציס: 17:30

   

מעוז אביב

• גבעת הכפירים: 17:00
  

• גינת החול: 17:30

• שכונת המתחם: 16:00

תל ברוך

• חצר בית הספר אלחריזי: 16:30

המשתלה

• גינה ציבורית מול מקס ברוד 4: 17:00

גני צהלה

• מרכז מסחרי רחוב צה"ל: 17:00

• גינה, רח' עיר שמש ליד מס' 38: 16:30

קריית שאול

• בית הכנסת חב"ד, משה סנה 63: 11:00

רמת אביב הירוקה

• בית כנסת חב"ד ברודצקי 19: 12:15

• רחבת החניה פטאי יוסף: 16:30

• רחבת מרכז מסחרי ברודצקי 19: 17:00

רמת אביב

• מרכז טאגור: 18:00

• קניון רמת אביב – שער הים: 18:00

רמת אביב ג'

• מרכז שוסטר ליד המזרקה: 18:00

• בית כנסת כלל ישראל, אליהו חכים 5: 10:00, 18:00

אוניברסיטת תל אביב

• בית כנסת חב"ד בי"ס אלומות – רח' רידינג 35: 11:00, 13:00, 14:00

• רחבת מעונות ברושים: 17:30
  

• רחבת מעונות איינשטיין: 18:00

רמת אביב החדשה

• בית הכנסת 'ספרא- תהילת אביב': 08:00, 11:00

• ברחובות השכונה מ 16:00-17:00

אזורי חן

גן המייסדים: 13:00 ,17:30

• בית הכנסת 'של כולם' קומה ב': 10:00, 12:00

• גינת אליהו ברלין (גן המשחקים): 17:00

• גינת רח' שניצר: 16:30

• גינת סמטת משה מוקדי: 16:00

אפקה

• פארק רח' קוממיות: 17:00
  

• פארק רח' המתנדב: 17:30

נוה שרת

• רחבת בתי הכנסת רחוב אלמגור 18: 10:30

   

סי אנד סאן

• רחבת כניסה, הרצל רוזנבלום 8: 17:30 

   

בלו

• לובי מגדל מנדרין יוניצמן 21: 17:30

• בית הכנסת חב"ד, יוניצמן 2: 10:30

• מגדלי בלו פנינה זלצמן 6 לובי מרכזי: 16:30

דרום

נווה צדק

• כיכר מול מלון אינטרקונטיננטל: 18:00
  

• בית הכנסת חב"ד קלישר 42: 11:15

  
  

פלורנטין

• רחבה ליד רביעיית פלורנטין – דרך שלמה 43: 18:00 

שפירא

• גינת רחוב האסיף: 16:30, 18:00

• גינת דה מודינה: 17:30

• גינת סטרנסקי רחוב בלבן: 18:00
  

התקווה

• בית חב"ד האצ"ל 38: 11:00
  

• גן התקווה: 14:00, 14:30

• נוה אליעזר ונוה חן
  רחבת חב"ד גינת סלע יעקב: 17:00
  

יד אליהו

• רחבת בית הספר חב"ד, המערכה 3: 10:45

• פארק גלית, וינגייט 2: 17:45
  

• גן  גונדה, שדרות החייל 24: 17:45
  

תל חיים

• בית הכנסת האשכנזי, דרך הטייסים 14 מפלס תחתון: 09:30
  

• בית הכנסת הספרדי, דרך הטייסים 14 מפלס עליון: 08:30.
  

• פארק וולפסון, ברחבי הפארק: בין השעות 15:30 עד 17:30

ביצרון ורמת ישראל

• גן ריקליס/מרכז קהילתי: 17:00

• ההשכלה פינת סלומינסקי: 17:30

קרית שלום

• רחבת המרכז המסחרי, שדרות ישראל גורי 34: 10:30, 17:15

• מגרש כדורגל שד' גורי פינת קיבוץ גלויות: 13:00

• רחבת הקשת 2: 16:30

• רחבת המזרקות במושבה האיטלקית: 15:30

• גן קתרין (ליד האומגה): 16:00
  

שכונת עזרא – הארגזים

• גינה ציבורית 'אורים' : 17:30

• גינה ציבורית פארק בפרוייקט TLV : 17:00

צפון יפו 

• בית כנסת זיכרון משה, מיכלאנג'לו 31 5: 11:30

יפו ד'

• בית הכנסת לעולי לוב חיננית 1: 17:55.

הפוסט שומעים את תקיעות השופר בכל תל אביב • רשימת המוקדים המלאה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

מזה עשרות שנים שמרכז חב"ד מחלק סלי מזון ותווי קניה לפני החגים למשפחות נזקקות וקשישים, כפי הוראת הרבי מליובאוויטש.

החלוקה ומשלוח תווי הקניה בדואר מתקיימים באופן קבוע במשך כל השנים בזכותכם – ידידי חב"ד ובזכות התמיכה שלכם מדי שנה בפעילות זו.

כשותפים לדרך, אני פונה אליכם לתרום סל מזון לחלוקה במרכז העיר וב"בית חם" של חב"ד בשכונת התקווה,
החלוקות הם אירוע עוצמתי של חסד ועזרה ומקבלי הסלים מביעים את תודתם העמוקה לשלוחי חב"ד ולתומכים היקרים על כך שזוכרים אותם ועל ההתמדה המעניקה להם ולמשפחתם אור ושמחה לחג.

לקראת ראש השנה תשפ"ו הבא עלינו לטובה, בוודאי תתברכו גם אתם, כל אחד ואחת במילוי משאלות ליבכם לטובה ברוב בריאות ונחת, בני חיי ומזוני ובכולם רוויחי לכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה!

הרב יוסף ש. גערליצקי

שליח הרבי לתל אביב-יפו

לתרומה לחץ >> כאן

הפוסט נותנים ומקבלים! חלוקת סלי מזון בשכונת התקווה – ראש השנה תשפ"ו הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט סיור סליחות בירושלים לקראת ראש השנה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

בין המצוות הרבות בפרשת 'כי תצא', ישנה מצוה ייחודית ו'פרקטית': "כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו".

לכאורה מצוה פשוטה ומובנת, אך עדיין, במחשבה מעמיקה יותר הציווי כולו אומר דרשני:

ראשית, כלל מוכר וידוע הוא ביהדות, שבכל מצב ובכל סיטואציה יש להקפיד מאד על זהירות מכל סכנה שהיא, כפי שבין השאר נלמד מהפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", שיש לשמור תמיד על זהירות ובטיחות; מדוע אפוא זקוקים אנו למצוה מיוחדת על בניית מעקה לבית? האם אין הדבר נכלל בזהירות הכללית מכל דבר העלול חלילה לסכן חיים?

מעבר לכך, ברור שהחובה במעקה בכל מקום שישנה סכנת נפילה מגובה, לא רק בגג בית, וודאי שגם בבית "ישן" חובה לבנות מעקה, מהי אם-כן הדגשת התורה "כי תבנה בית חדש" דוקא? גם הדין שיש לברך על עשיית המעקה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעשות מעקה" – תמוה לכאורה, שכן ישנו כלל הלכתי שאין מברכים על מניעת סכנה.

בשאלות אלו עסקו מפרשי התורה וספרי ההלכה והעלו תשובות שונות, אך תורת החסידות מסבירה באופן מנפלא את משמעותה ותוכנה הפנימית של מצות מעקה, כך שהפסוק כולו מאיר באור מיוחד ומובן היטב:

בניית בית חדש מסמל עליה ברמת החיים, ומעבר לתקופה חדשה ומרוממת יותר. כל עליה כזאת היא גם תקופה חדשה בעבודת ה' התמידית של האדם, שכן מעתה עומד לפניו אתגר חדש שלא היה קודם – מקום בעולם שבאחריותו הבלעדית להכניס בו קדושה ולהפכו למקום שתשרה בו השכינה.

בכל שלב ועליה נוספת בחייו הגשמיים והרוחניים של אדם, נישואין, הולדת ילדים, עבודה חדשה, מעמד ציבורי חדש, וכך הלאה – האתגרים העומדים מולו עתה הם חשובים יותר, ולכן מורכבים יותר. הוא נמצא בדרגה גבוהה יותר בעבודת ה', והאחריות הנדרשת ממנו בשליחותו בעולם גדולה יותר. אך כפי שכולנו יודעים, ממקום גבוה יותר, החשש ליפול גדול יותר…

מלמדת אותנו התורה כיצד להתגבר על אתגרים וחששות אלו, ואף להמשיך להיבנות ולצמוח מהם:

"ועשית מעקה לגגך" – כשם שעל המעקה להיות גבוה יותר אף מן הגג, כך בכל מעבר לשלב חדש וגבוה יותר, עליך לקבוע לעצמך הידור-מצוה נוסף או החלטה טובה מיוחדת, מעבר אף לחובותיך הרגילים. כך מוודאים שאנו בדרך הנכונה בעליה המתמדת בכל שלב ללא חשש.

ומניין הכוח גם להתחיל באתגר החדש ועוד להוסיף על כך הנהגה שהיא "לפנים משורת הדין"?

לשם כך תיקנו ברכה מיוחדת בעשיית מעקה. "ברכה" בלשון המשנה היא "הברכה", מלשון המשכה – 'המשכת' והבאת כוחות חדשים ומיוחדים מבורא העולם לעבודה מיוחדת זו, על-ידי תפילות מיוחדות וחיזוק בטחון מלא בקב"ה, שבוודאי יעניק לנו את הכוחות להצליח בעבודה החדשה ובאתגרים הגדולים יותר, בהצלחה גדולה אף יותר מאשר במצב הקודם.

בעמדנו בפתחה של שנה חדשה, שבה כל יהודי שואף להתחיל בדרך חדשה ולהיות קרוב יותר לה', ומבקש הצלחה ועליה גם בעניניו הגשמיים, על כל אחד ואחת מאיתנו לבנות "מעקה" לקבל על עצמנו "הידור מצוה" חדש, שיסייע לנו להכנס ברגל ימין ובהצלחה לשנה החדשה ולאתגרים החדשים. ובמהרה יבנה גם הקב"ה עצמו את ה"בית חדש" – בית המקדש השלישי, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

(על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש)

למאמרים נוספים >> לחץ כאן

הפוסט זהירות, בית חדש לפניך!… • מאמר מהרב יוסף גערליצקי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט פרשת 'כי תבוא' במבט חסידי עם הרב שאול רייצס • לצפיה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.