הפוסט פרשת 'נשא' במבט חסידי עם הרב שאול רייצס • לצפיה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט מגילת רות – הסיפור האמיתי! הרב נחום גערליצקי מתארח בתוכניתו של ניר ברנד • לצפיה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

ב'סלנג' הישראלי ישנו ביטוי "לא סופר אותו", שמשמעותו זלזול וחוסר חשיבות של היריב, או על הבדל גדול ביניהם. מסתבר שהתורה רוצה שכן "נספור את העולם" ושהעולם "יספור" אותנו, או יותר מדויק – שאנחנו "נספור" את עצמנו…

בסדר שערכו חכמינו לקריאת פרשיות התורה נקבע שבשבת שלפני חג השבועות, חג מתן תורתנו, נקרא בתורה את פרשת במדבר, הפרשה הפותחת את חומש במדבר במפקד המונה וסופר את בני ישראל, מפקד שעל שמו נקרא חומש במדבר כולו "חומש הפקודים" – כלומר החומש העוסק בספירה ומניין.

בחסידות מובא הסברו הנפלא של השל"ה הקדוש, על הקשר ההדוק בין מניין בני ישראל למתן תורה: כאשר בוחר הקב"ה בעם ישראל ל"עם סגולה" ומעניק לו את התורה הקדושה, הרי עדיין מדובר בעם שהוא "המעט מכל העמים", "כבשה אחת בין שבעים זאבים", וכידוע השם הר "סיני" ניתן כיון שעליו גם "ירדה שנאת אומות העולם"; לכן יש לוודא שלא יתבטל במיעוטו מול כל אותם שבעים אומות העולם, שהרי אנו יודעים שישנו מושג של מעט הבטל מול הרוב, "בטל בשישים" וכיוצא-בו.

אלא שישנו כלל בהלכה הקובע "דבר שבמניין אינו בטל": הסיבה שדבר כלשהו מתבטל "בשישים", הוא מפני שלעומת ה"שישים" או יותר, אין לו כל חשיבות; אך כאשר מדובר על "דבר שבמניין", דבר שחשוב לבעליו, עד שהוא סופר אותו ומוודא את מספרו – מורה הדבר שהוא בעל חשיבות גדולה, ומפני חשיבותו לעולם אינו בטל גם מול רוב עצום שכנגדו.

כך גם עם ישראל, העובדה שהקב"ה סופר אותם ומחשיב את מניינם המדויק, כמו שנאמר במדרש ש"מפני חיבתן מונה אותן כל שעה" – מעניקה להן חשיבות שכזו, שגם מול רוב עצום שכנגדם, המנסה לשלול את מציאותם – יש להם מציאות חשובה וחזקה ואין הם בטלים ברוב.

הרבי מחדד את הסברו של השל"ה באור נוסף:

הרי ברור שחשיבותו של עם ישראל ומציאותו כעם סגולה קיימת גם מבלי אותה ספירה. כאשר אדם סופר מניין פירות מסוים, הדבר מהווה סימן שאותן פירות חשובים בעיניו, ולכן אינם בטלים ברוב; אך בעם ישראל גם לולא ספירתו ברור שהוא חשוב בעיני הקב"ה, וודאי לא יתבטל מול אומות-העולם.

אלא שכאשר מדובר על ערב מתן תורה, שמטרתו כמבואר בחסידות, שהקדושה והאור האלוקי ישפיע, ישנה, ירומם ויחדור לתוך העולם – אין די בכך שאנו יודעים שזוהי האמת שעם ישראל חשוב ואינו בטל לעולם; הנדרש הוא שהעולם מצידו ובהבנתו שלו יכיר בכך. ולשם כך יש צורך בספירה גשמית שהעולם רואה את מציאותו החשובה של עם ישראל בגשמיות, כדבר מוחלט וברור, ואז עם ישראל לא רק "שורד" בעולם הזה, אלא משפיע, משנה ומזכך את העולם.

להבנת הדברים בעומק יותר:

בחיי היהודי ישנם שני רבדים שונים ונפרדים, שלפעמים נראים גם כסותרים זה את זה: יהודי הוא "חלק א-לוה ממעל ממש", שעצם נשמתו הוא דבר אחד ומיוחד עם הבורא. דבר זה בא לידי ביטוי ברגעים נשגבים ונעלים, כאשר אדם מתעלה לגמרי מעל עולם החומר, וזועק "שמע ישראל .. ה' אחד". אם זה ברגעי השיא של יום-הכיפורים, וברגעים נוראים בהיסטוריה שבו נאלצו יהודים למסור נפשם על קידוש ה'. ברגעים אלו בא לידי ביטוי אותו "עצם הנשמה" הפנימי והנסתר, שאינו מתחשב בעולם שסביבו.

מאידך, תפקידו של היהודי הוא לחיות ולקיים תורה ומצוות בתוך העולם הגשמי ויחד עמו. ולכן רוב הזמן אותו "עצם נשמה" שאיננו מתחשב במגבלות העולם הינו מוסתר ונחבא. בדרך-כלל האדם משתמש ב"כוחותיו הגלויים", שבהם הוא מוגבל ומודרך לפי הסדר הגשמי. הוא מקדיש את רוב זמנו לפרנסת בני-ביתו, לצורכי הגוף והחומר, וגם כאשר הוא עוסק בתורה ומצוות, זה נעשה במגבלות הטבע והעולם, מבלי 'להרגיז' ולאתגר את סביבתו; כך שהעולם שסביבו "מכיר" את כוחותיו הגלויים של האדם, אך לא את "עצם הנשמה".

אך, כדי לפעול ולזכך את העולם, שזוהי כאמור מטרתו המובהקת של מעמד מתן תורה כולו, יש צורך שהעולם "יכיר" ויבין, מתוך מגבלות ההכרה שלו, שאותו יהודי כפי שהוא מכיר אותו בחיצוניותו, יש לו את "עצם הנשמה", שהיהודי בפנימיותו קשור ושייך למשהו אחר ונעלה, שלמעלה מהעולם.

לכן מתן תורה נפתח במילים "אנוכי ה' אלוקיך" – ומסבירה תורת החסידות ש"אנוכי מי שאנוכי", הקב"ה בעצמו, שהוא למעלה משמות ואינו נרמז בשום אות ותג, צריך להיות "אלקיך" – שמשמעותו "כחך וחיותך"; שאותו "עצם הנשמה" המוטבעת בפנימיות היהודי, צריכה להתגלות בחייו והנהגתו היומיומית.

כאשר בתהלוכות ילדים בל"ג בעומר, הנראות דומות למפגני מחאה או הופעות בידור, זועקים "שמע ישראל", מבלי להתחשב במקום ובזמן; כאשר יהודי מכריז באו"ם, בשפה המובנת לכל אומות העולם, שארץ ישראל כולה שלנו לא בגלל תירוצים כאלה ואחרים אלא מפני ש"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" ו"ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" כהסבר רש"י על הפסוק; כאשר יהודי מתעקש לתרום הרבה יותר מ'מעשר' מכספו ומרצו, על חשבון ענייניו האישיים, כדי שבית-הכנסת או עניני יהדות אחרים יהיו הכי יפים ומהודרים בגשמיות; בדוגמאות כאלו ורבות אחרות, קולט העולם, בעיניו שלו ובהבנתו שלו, שיש כאן "אנוכי מי שאנוכי" המתגלה לעולם דרך עם ישראל, ומבין היטב שאחרי ככלות הכל – "אין עוד מלבדו".

זוהי משמעותה הפנימית של אותו "מניין בני ישראל": כאשר סופרים את כל עם ישראל כולו, ללא כל הבדל, בספירה אחת, שבה לצדיק הגדול ולאדם הפשוט ביותר יש אותה חשיבות, משמעות הדבר שלא סופרים את ה"אדם", אלא את "עצם הנשמה" – אותה נקודה פנימית שבה כל עם ישראל בשווה ממש. כלומר "מגלים" לעולם את הפנימיות האמיתית של יהודי.

וכאשר אנחנו "סופרים את עצמנו", מגלים את אותו 'עצם הנשמה' ומחברים אותו אל חיינו הגשמיים, או-אז העולם בהחלט "סופר אותנו"…

(על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש)

למאמרים נוספים >> לחץ כאן

הפוסט מי בכלל "סופר אותנו"? • מאמר מהרב יוסף גערליצקי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

יום שני | ו' סיון | (2.6.25)

מצאו את המסיבה הקרובה לביתכם ▼

מרכז 

1. לב העיר: בית הכנסת 'חב"ד – גאולת ישראל', מרכז בעלי מלאכה 16 א', בשעה 10:30.

2. אזור דיזנגוף סנטר: בית הכנסת חב"ד, חברון 16, בשעות 11:15, 13:00.

3. אזור כיכר רבין: ישיבת 'חב"ד – חזון אליהו', זמנהוף 37, בשעה 12:15.

4. בית רפואה איכילוב: בית הכנסת בנין אריסון אגף ה' קומה 1, בשעה 18:00

5. מתחם גינדי – TLV: בפארק, בשעה 18:00.

6.  נחלת יצחק: בית הכנסת הגדול, עמק ברכה 48, בשעה 17:00.

7.  מונטיפיורי: בית הכנסת הכללי, מנחם בגין 102, בשעה 10:15.

 צפון 

1. כיכר המדינה: בית חב"ד, ז'בוטינסקי 120, בשעות 11:00, 18:30.

2. צפון הישן: בית חב"ד, יהושע בן נון 9, בשעות 10:30, 12:00.

3.  בבלי: בית הכנסת 'אהבת אחים', הכנסת הגדולה 7, בשעה 10:00.

4.  שכונת צמרת: בית הכנסת חב"ד דוש 6, בשעות 10:20, 17:30.

5. סי אנד סאן: בית הכנסת, הרצל רוזנבלום 6, בשעה 11:00.

6. בלו: בית הכנסת חב"ד יוניצמן 2 (ליד פארק המקפצה), בשעה 17:30.

7.  אפקה: בית הכנסת, חיש 16 בשעה: 09:15

8.  צוקי אביב – איזורי חן: בית הכנסת של כולם, קאנטרי קומה ב', בשעה 10:00.

9.  רמת אביב ג': בית הכנסת 'כלל ישראל', אליהו חכים 5, בשעות: 09:15, 11:00, 16:45

10.  רמת אביב: בית חב"ד ברודצקי 19, בשעות: 11:30, 18:00

11.  רמת אביב הירוקה: בית הכנסת 'חב"ד – אלומות', רידינג 35, בשעה 12:00.

12.  רמת אביב החדשה: בית הכנסת 'תהילת אביב ספרא', שרגא פרידמן 2, בשעה 17:30.

13.  שכונת למ"ד: בית הכנסת 'שערי השלום', בראלי 18, בשעה 09:30.

14.  שיכון דן: בית הכנסת 'הבנים', הט"ז 8, בשעות 09:15, 17:45.

15.  צהלה: בית הכנסת 'עתירת יצחק', יהונתן 17, בשעה 09:00.

16.  נווה שרת: בית הכנסת חב"ד, אלמגור 18, בשעה 10:20.

17.  הדר יוסף: בית הכנסת התימני 'עץ חיים', הדר יוסף 1, בשעה 17:00.

18.  נאות אפקה והמשתלה: בית הכנסת 'בית יצחק', משה סנה 61, בשעה 10:15.

19.  נמל תל אביב: בית חב"ד, ירמיהו 24, בשעה 11:00.

דרום

1.  יד אליהו: רחבת בית הספר חב"ד, המערכה 3, בשעה 11:00.

2.  יד אליהו: בית הכנסת 'משכן שמואל', בת ציון 9, בשעה 18:00.

3.  תל חיים: בית הכנסת האשכנזי, דרך הטייסים 14 מפלס תחתון, בשעה 09:00.

4.  קרית שלום: בית חב"ד, שדרות ישראל גורי 34, בשעה 11:00.

5.  קרית שלום: בית הכנסת 'גאולת ישראל – קימיאגרוב', צונזר1, בשעה 15:00.

6.  התקווה: בית חב"ד, חנוך 47, בשעות: 11:00.

7.  התקווה: גינה, בועז 27 ליד המקלט בשעה:16:45.

8.  ביצרון: בית הכנסת 'תפארת ישראל', משה דיין 130, בשעה 17:15.

9.  נווה אליעזר: רחבת חב"ד, גינת סלע יעקב, בשעה 17:30.

10.  עזרא והארגזים: בית הכנסת יוסף חיים (הקטן) דרך לח"י 88, בשעה 15:30

11.  שכונת שפירא: ישיבת 'אורות שאול', ישראל מסלנט 24, בשעה 16:00.

12.  פלורנטין: בית חב"ד, זבולון 21, בשעה 10:00.

13.  פלורנטין: בית הכנסת שושנה, אברהם שטרן 13, בשעה 11:15

14.  הכרם: בית הכנסת זכור לאברהם, הכובשים 34 בשעה: 09:00

15.  נווה צדק: בית הכנסת חב"ד, קלישר 42, בשעה 11:15.

16.  נווה צדק: בית הכנסת מלון דיויד קונטיננטל, המרד 2, בשעה 09:30

17.  יפו: בית הכנסת זיכרון משה, מיכלאנג'לו 31, בשעה 11:00.

18.  יפו ד': בית הכנסת עולי לוב, חיננית 1, בשעה 08:30.

קריאות נוספות יתקיימו בבתי הכנסת ברחבי העיר, בשעות התפילה הרגילות.

הפוסט חוגגים שבועות בתל אביב – יפו • חוויה של מסורת וכיף לכל המשפחה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט הרובד הפנימי והעמוק של ספירת בני ישראל והקשר לספירת העומר ומתן תורה • הערב בשיעור השבועי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

יום שני | ו' סיון (2.6.25) | בשעה: 10:30
בבית הכנסת חב"ד רח' מרכז בעלי מלאכה 16א' תל אביב

• קריאת עשרת הדברות

• מסיבת גלידות – גלידה לכל ילד

• מעמד מתן תורה מרגש וחגיגי

הפוסט חגיגת שבועות לכל המשפחה בלב תל אביב הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו". רש"י על הפסוק מסביר את פירוש המילים "בחוקותי תלכו" – "יכול זה קיום מצוות? כשהוא אומר "ואת מצוותיי תשמרו" הרי קיום המצוות אמור! מה אני מקיים "אם בחוקותי תלכו"?– שתהיו עמלים בתורה". וממשיך רש"י "ואת מצוותי תשמרו" – "שתהיו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר 'ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם'".

התורה מבטיחה לעם ישראל חיים שלווים וטובים בגשם וברוח, שמירה מוחלטת מכל אויבינו, חיים של שלום ובטחון, מלאים בברכת ה'; אך התורה מודיעה מפורשות מה הוא הכלי לקבל שפע ברכה זה – "שתהיו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים". לא די בקיום מצוות 'רגיל', אין להסתפק בחיים יהודיים הממשיכים את המסורת היהודית "מצות אנשים מלומדה". התורה מצפה ל"עמל" מיוחד, עבודה קשה שנועדה "לשמור ולקיים" באופן שלם וגבוה יותר.

כלפי מה דברים אמורים?

רבינו משה בן מימון, "הנשר הגדול" הרמב"ם, שעל מצבתו נחקק "ממשה עד משה לא קם כמשה", פותח כך בספרו הגדול את הלכות תענית:

"מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הציבור…", וממשיך הרמב"ם בהלכות הבאות: "ודבר זה מדרכי התשובה הוא – שידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן … וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם … אבל אם לא יזעקו אלא יאמרו דבר זה ממנהג עולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית הרי זו דרך אכזריות, ותוסיף הצרה [ח"ו] צרות אחרות, הוא הכתוב בתורה "והלכתם עמו בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי", כלומר כשמביא עליכם צרה כדי שתשובו, אם תאמרו שהיא מקרה נקרית אוסיף לכם חמת וכו'", היה-לא-תהיה.

על עם ישראל התרגשה צרה גדולה ונוראה לפני 19 חודשים, רחמנא-ליצלן; מאות משפחות שכולות, אלמנות ויתומים, אלפי פצועים בגוף ובנפש, עשרות החטופים המתענים בייסורי שאול ומשפחותיהם העוברות סבל נפשי בל-יתואר, תקופה ארוכה פונו יישובי ישראל מחמת הפגזות האויב, ומאות חיילים צעירים שמסרו נפשם בפועל על קדושת ה', ועדיין לא נושענו.

והנה, באופן בלתי מוסבר ובשונה ממה שראינו בעבר במשברים קשים, נראה כאילו מאז ועד היום הכל רק הולך ומסתבך, "ותוסיף הצרה צרות אחרות"… האיומים מסביב הולכים ומתרבים, ו"ידידינו" הטובים נוטשים אותנו. אך עיקר הצרות הן לא מחוץ אלא מבית, השנאה ההדדית הנוראה הולכת ומתגברת, הפחד מפני מלחמת אחים הופך למוחשי. אם בתחילת המלחמה היו שהתנחמו בכך שלפחות בשעת מלחמה מתאחדים נגד אויב משותף, עכשיו נראה שהמלחמה רק מעצימה את הקיטוב והפלגנות.

למען הסר ספק: ברור שעל הממשלה והצבא לעסוק במלחמת חורמה באויב, ולהשמיד את הצוררים אותנו עד האחרון שבהם. אך מה איתנו, מי שאיננו בין מקבלי ההחלטות והגנרלים; האם קמנו ו"זעקנו"? האם "עמלנו" (בלשון הרמב"ם) "להסיר הצרה מעליהם"? חוששני שהתחושה הכללית בינינו היתה ש"עכשיו צה"ל יראה להם מה זה".. ופחות או יותר בזאת הסתכמה תגובתנו לאסון הנורא ביותר ב80 השנה האחרונות, רחמנא-ליצלן…

האמנם יכולים אנו להמשיך בשגרת חיינו בשוויון-נפש, כאילו "צרה זו מקרה נקרית" חלילה וחס? הכיצד זה ממשיכים אנו בויכוחי האתמול ובמריבות-סרק, כאילו לא אירע דבר? הלא היה עלינו לזעוק עד שתעלה זעקתנו השמימה, ולא לנוח ולא לשקוט עד שנמצא מה "יגרום להסיר הצרה מעליהם"!

כאמור, התורה עצמה מכריזה שלקיים מצוות בדרך ה'רגילה', של "אני את נפשי הצלתי" –אין זה מספיק כדי ש"חרב לא תעבור בארצכם". אף בימים כתיקונן לא זו הדרך, קל-וחומר בימי גזירה שכאלו.

על כל אחד ואחת מאיתנו להביט סביבו ולראות – כמה ילדי ישראל אינם מקבלים חינוך יהודי לאמונה בבורא עולם ומנהיגו?! כמה יהודים אינם יודעים, משום שלא למדו מעולם, על שמירת כשרות האכילה והשתיה?! איך נראית ברחובות ערינו שבת-קודש, שעליה אנו אומרים ב'קבלת שבת' "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה"?! כמה פילוג יש בין אחים יהודים בשנה זו האחרונה עד ש"איש את רעהו חיים בלעו"?!

אין ספק, כלל לא פשוט לשנות את המצב; לגשת וללמד ולהשפיע במאור-פנים לכל יהודי באשר הוא. זהו אתגר קשה ומורכב, "עמל תורה" הכרוך בעמל הגוף וקושי הנפש, אבל זו היא חובתנו! חובת השעה כפשוטו! חובת כל אחד ואחת, לעשות הכל, כל שביכולתנו, בכל דרך שהיא, ובלבד שתהיה מתוך אהבת-ישראל אמיתית מעומק הלב. עלינו לעמול מבוקר עד ערב, לא לנוח ולא לשקוט. וכי ניתן לנוח לרגע כאשר עם ישראל שרוי במצב טראגי שכזה?!

זוהי הזעקה שלנו, לזעוק ולהזכיר מעומק ליבנו לאחינו בני ובנות ישראל, מתוך אהבה ואחוה ומאור-פנים, "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", שיזכרו את צור מחצבתם, את האור והאושר האמיתי שבשמירת מסורת אבותיהם.

וזעקתנו זו, "עמל" שכזה בלימוד התורה "ללמוד וללמד לשמור ולעשות", לא לימוד תורה עבור עצמי, אלא "עמל" ויזע בלימוד התורה כדי שכל עם ישראל ישמור ויקיים – "מדרכי התשובה היא"; זהו השינוי וזוהי דרך התשובה המצופה מאיתנו, כדי שיתבטלו מיד הגזירות הנוראות, ועם ישראל יזכה סוף סוף לשלום ושלוה בארצו, בגשמיות וברוחניות, "שובה ישראל – כל עם ישראל – עד ה' אלוקיך", ו"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".

וכפי שהבטיחה התורה בהמשך פרשתנו "ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושוב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה", ופירש רש"י שם "שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב [הקב"ה] גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם". והרי כבר פסק הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז הלכה ה) "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין"

(על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש)

למאמרים נוספים >> לחץ כאן

הפוסט אסור להמשיך כרגיל! • מאמר מהרב יוסף גערליצקי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט זמני התפילות לשבת 'בהר-בחוקותי' תשפ"ה (2025) הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

במרכז חב"ד תל-אביב החליטו שכל אתגר הוא הזדמנות, ושינו את נתיב התהלוכה אל איזור שוק-הכרמל, כיכר "מגן-דוד", רחוב אלנבי ושיינקין, מהרחובות הצפופים ביותר בישראל בימי שישי.

ואכן, כדברי חכמינו "כדאי הוא רבי שמעון בר יוחאי לסמוך עליו בשעת הדחק": בתוך הדוחק והצפיפות נחלה התהלוכה הצלחה מופלאה, כאשר מספר הילדים וההורים המשתתפים הכפיל ושילש את עצמו מבכל שנה, וכמויות התושבים שנחשפו לתהלוכה ולחגיגת ל"ג בעומר לכבוד רבי שמעון היו אדירות.

"פתאום, באמצע יום שישי בתל-אביב, אנו רואים שאפשר אחרת", אומרת מיה, שמבית הקפה בשיינקין הבחינה בתהלוכה הגדולה, והביאה גם את בתה הקטנה להשתתף, "אפשר להרעיש ולהלהיב ולשנות את הטון ברחוב, לא מתוך כעס והפגנתיות, אלא מתוך אהבה ומסר של אחדות".

למעלה מ3,000 ילדים וילדות מכל החוגים, ומאות הורים ומלווים, השתתפו באירוע הגדול שכולו קידוש ה' ענק, והבאת אור הקדושה אל המרכז הסואן ביותר בארץ. ברגע השיא של התהלוכה, עצרו הילדים בכיכר "מגן-דוד", ואמרו יחד פרקי תהילים לזכות החטופים שישוחררו במהרה ולזכות כוחות הבטחון. אלפי העוברים-והשבים התרגשו עד דמעות מהמחזה הנדיר, והצטרפו אף הם לתפילה הגדולה.

מרכז חב"ד ת"א בראשות השליח הראשי הרב יוסף גרליצקי, מודה לשלוחים ר' יצחק ביר מנהל אגף הפעילות, הרב נחום גרליצקי – חב״ד לב העיר, יחד עם תלמידי ישיבת חב"ד חזון אליהו בת"א וקבוצה מתלמידי ישיבת תומכי-תמימים בכפר חב"ד, שעמלו על ארגון התהלוכה בתנאים מאתגרים, בשיתוף פעולה מלא עם עיריית ת"א-יפו, ומשטרת מחוז ת"א, ויחד הביאו לשיאים חדשים של אחדות ואהבת ישראל בעיר הגדולה.

הפוסט מהפכה בתל-אביב: אלפים עצרו את התנועה ברחובות המרכזיים – באהבה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

הפוסט כיצד הלכה בדיני קנין, מסבירה את מעלת ‘הבינוני’ ש’לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם’! • הערב בשיעור השבועי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.