יש לציין שמרכז חב”ד ת”א אף הקים פרוייקט ‘תהילים למען החטופים און-ליין’, אתר שבו ניתן לאתר את שם החטוף
ולומר את הפרק היחודי שלו לישועתו ולהצלתו.

לכניסה לאתר >> לחץ כאן

צפו בראיון ובביצוע:

להדפסה

הפוסט פרוייקט ה’תהילים למען החטופים’ של מרכז חב”ד תל אביב מגיע לערוץ ‘כאן’ • לצפיה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

להדפסה

הפוסט פרשת ‘וארא’ במבט חסידי עם הרב שאול רייצס • לצפיה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

חוגגים חנוכה ומאירים את העיר תל אביב יפו

עיריית תל אביב – יפו, המועצה הדתית ומרכז חב”ד תל אביב,
מזמינים את תושבי העיר להשתתף בהדלקת נרות חנוכה ברחבי העיר.
בין התאריכים: כ”ד כסלו – ב’ טבת (7.12.23 – 14.12.23)

ההדלקה המרכזית תתקיים בכיכר דיזנגוף.
בימים א-ה בשעה 19:30,
ביום ו’ בשעה 15:15,
מוצ”ש בשעה 20:00.

הדלקות נוספות יתקיימו במקומות הבאים! (רשימה חלקית)

כיכר רבין. (ליד המזרקה)

ככר הבימה.

כיכר מגן דוד.

קו החוף – גן לונדון

קו החוף – כיכר אתרים

לב העיר – גינת שינקין

לב העיר – שד’ רוטשילד 92

שרונה – רחבת שרונה מרקט.

כיכר המדינה – ליד רח’ ז’בוטינסקי מערב.

הצפון הישן – רח’ בזל 35.

הצפון הישן – רחבת בית הכנסת יהושע בן נון 9

נווה שרת – רחבת בית אל 12.

נווה שרת – כיכר רמה פינת בית אל.

רמת החייל – כיכר עתידים – רח’ ראולולנברג.

רמת החייל – רחבת הברזל 33.

רמת החייל – רחבת הברזל 3.

רמת החייל – שוק צפון ראולולנברג פינת הנחושת.

שיכון דן – מרכז מסחרי הרוגי מלכות 9.

שיכון דן – כיכר צומת רח’ משמר הירדן פינת מרכוס.

קריית שלום – רחבת שד’ ישראל גורי 34.

קריית שלום  – כיכר רח’ הקשת פינת רחוב גיתית.

קריית שלום – רחבת המזרקה רחוב יוחננוף הכהן פינת אסירי ציון.

קריית שלום  – שד’ ישראל גורי פינת קיבוץ גלויות.

ביצרון  – שד’ משה דיין 130 פינת רחוב ינון.

ביצרון  – פארק שד’ ההשכלה.

ביצרון  – רחבת יגאל אלון 96.

נחלת יצחק – רח’ מנחם בגין, פינת גבעת התחמושת.

מונטיפיורי– מדרחוב שד’ יהודית פינת מנחם בגין

למד – רחבת המרכז המסחרי בר אלי 18,

שכונת בבלי – רח’ הרצוג פינת סנהדרין.

שכונת בבלי – קוסובסקי פינת הזוהר

שכונת בבלי – הרב ניסים פינת הרב גורן

שכונת שפירא – כיכר מסילת ישרים פינת רח’ חכמי ישראל.

שכונת שפירא – גינת דה מודינה .

שכונת התקוה – רחבת דרך ההגנה פינת אצ”ל.

שכונת התקוה – רחבת האצ”ל 38.

שכונת התקוה – רחוב אצ”ל פינת הלח”י.

שכונת התקוה – רחוב ההגנה פינת יגאל אלון.

שכונת התקוה – רחוב ניו יורק פינת ההגנה.

שכונת התקוה – רחוב משה דיין פינת הלח”י.

שכונת התקוה – רחוב הלח”י ליד גשר איילון.

אזורי חן – גן המייסדים.

אזורי חן – רחבת אליהו ברלין 13

הדר יוסף – מרכז מסחרי – רח’ הדר יוסף 14,

הדר יוסף – גן  ציבורי –  רח’ הדר יוסף פינת מרק.

הדר יוסף – מרכז מסחרי רחוב קהילת וורשא,.

הדר יוסף – מרכז מסחרי שלום אש,

הדר יוסף – רחבת בני אפרים פינת מבצע קדש.

הדר יוסף – רחבת מבצע קדש פינת רפידים

הדר יוסף – צומת הרחובות בני אפרים ורפידים.

הדר יוסף – צומת בני אפרים פינת שלונסקי.

הדר יוסף – צומת שיטרית פינת בני אפרים.

הדר יוסף – רחבת הגינה האקולוגית קיציס פינת שלום אש.

תל ברוך – כיכר עומרי.

יד אליהו – רחבת היכל מנורה.

יד אליהו – כיכר יד לבנים פינת גליפולי.

יד אליהו – צומת לה גארדיה – יגאל אלון.

יד אליהו – יגאל אלון פינת יצחק שדה

שכונת תל חיים – צומת הרחובות משה דיין שטינשניידר.

שכונת תל חיים – צומת הרחובות משה דיין הורודצקי.

שכונת תל חיים – צומת הרחובות משה דיין לה גארדיה .

שכונת תל חיים – צומת הרחובות דרך הטייסים לה גארדיה.

שכונת תל חיים – בצומת הרחובות כביש הטייסים פינת דרך השלום.

שכונת נווה חן – רחבת ששת הימים מס’ 47.

שכונת נוה אליעזר – רחבת מרכז מסחרי ‘צרעה’.

שכונת נוה אליעזר – רחבת מרכז מסחרי ‘סנפיר’ – רחוב מעפילי אגוז.

שכונת נוה אליעזר – רחוב מעפילי אגוז פינת רחוב מח”ל.

שכונת נוה אליעזר – רחבה ליד גינת סלע יעקב.

שכונת הארגזים – פארק תל אביב.

שכונת עזרא – רחבת המרכז המסחרי.

נווה צדק – רחבת סוזן דלל

נווה צדק – מתחם התחנה.

נווה צדק – שד’ רוטשילד 1

נווה צדק – כיכר המרד פינת יצחק אלחנן.

רמת אביב ג’ – רחבת מרכז שוסטר.

כוכב הצפון – רחוב לוי אשכול פינת שי עגנון.

כוכב הצפון – רחבה מאיר יערי 19.

כוכב הצפון – רחבת מרכז מסחרי אבא קובנר פינת בוני העיר.

שכונת המשתלה – רחבה מרכזית.

תל ברוך צפון – מיקדו סנטר.

צומת הפיל.

נאות אפקה– פארק וייץ בשטח המרוצף, בפינת הגן ורח’ אלתרמן – מרכז ‘לאה’.

נאות אפקה – מרכז מסחרי קהילת סלוניקי.

אפקה א’ – רחבת קלצקין פינת קוממיות.

אפקה ב’ – בכניסה לכיכר אפקה ב’.

אפקה ב’ – פארק המתנדב.

רמת אביב – רחבת מעונות ברושים – ג’ורג’ וייז.

רמת אביב – רחבת מרכז טאגור.

רמת אביב החדשה – רחבת זריצקי 5.

רמת אביב החדשה – רחבת רודנסקי 5.

רמת אביב החדשה – רחבת שרגא פרידמן 2.

שכונת הגוש הגדול – רחבה מרכז מסחרי אמיר גלבוע 12.

בלו – רחבת פארק יוניצמן

צהלה – רחבת צה”ל פינת משה סנה

גני צהלה – גן ציבורי עיר שמש 38

פארק צמרת – כיכר מרכזית ניסים אלוני

גינדי– קניון TLV

יפו – שוק הפישפשים, עמיעד פינת עולי ציון (בשיתוף הנהלת השוק)

יפו – צומת נס לגויים פינת היינריך היינה

יפו – צומת שד’ ירושלים פינת מחרוזת

יפו – רחבת הכניסה לנמל יפו

יפו – צומת שלבים פינת דרך בן צבי

יפו – צומת מרזוק ועזר

יפו – רחבת פיקוס שכונת נווה גולן .

להדפסה

הפוסט האור ינצח! אתם מוזמנים להשתתף בהדלקות נר החנוכה ברחבי תל אביב-יפו • רשימת המוקדים המלאה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

להדפסה

הפוסט אילו ידעתם כוחם של אמירת פרקי תהילים… • המעלה הגדולה של אמירת תהילים הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

להדפסה

הפוסט Elementor #40904 הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

בזמנים מסוגלים נהוג לשלוח לרבי מכתב שקיבל את התואר ‘פדיון נפש’ (“פ”נ” בראשי תיבות)
כיום מקובל לשלוח את השמות והבקשות לברכה אצל ציון הרבי מליובאוויטש באוהל הקדוש בניו יורק.

מתי צריך לעשות פדיון נפש?

את המכתב נוהגים החסידים לכותבו בעתים חשובים של השנה כגון ביום ההילולא של הצדיק, ובערב ראש השנה לבקשת ברכה עבור השנה הבאה לטובה.

המכתב הינו ביטוי לקשר האישי השורר בין החסיד לרבו ומידת הרצינות בה מתייחס לתוכן הנכתב. משכך, נהגו החסידים לאורך כל הדורות להקפיד במאוד על תהליך כתיבת מכתב זה.

פדיון נפש ערב ראש השנה

אחד הזמנים המיוחדים והמרכזיים בהם נוהגים לכתוב מכתב ייחודי זה, הוא בערב ראש השנה. בזמן זה מבקש כל אחד להזכיר את עצמו בפני הרבי לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בכל המצטרך לו. בגשמיות וברוחניות.

הנהגות בכתיבת פ”נ

כתיבת הפ”נ והשמות לברכה נעשית מתוך רצינות רבה וכובד ראש. לשם כך נוהגים קודם הכתיבה להקפיד על נטילת ידים, ונתינת תרומה לצדקה.
כמו כן ראוי שהכותב יחליט ויקבל על עצמו קבלה טובה או הידור נוסף באחד משלושת התחומים: תורה, תפילה וצדקה.

 להורדת המכתב לרבי כקובץ  > לחץ כאן <

ב”ה

ערב ראש השנה –  ה’תשפ”ד

פדיון נפש

אנא לעורר רחמים רבים עבורנו לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, לנחת יהודי אמיתי, לבריאות הנכונה ופרנסה טובה ובכולם רויחי, ושנזכה כבר שבעם ישראל תשרה אהבת ואחדות ישראל – שהיא הכלי ל”ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד”.

אנא להפיל תחינה לפני ריבון העולמים, עבורינו ועבור כלל ישראל בארה”ק ובעולם כולו שנצא כבר מאפילה לאור גדול, ונראה בגלוי הברכה שה’ אלוקינו אל יעזבנו ואל יטשנו, ולשונאי ישראל תהיה מפלה גדולה, ומתוך שמחה וטוב לבב נזכה בנערינו ובזקנינו, בבנינו ובבנותינו, לצעוד בגאון יעקב לגאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ מיד ממש. 

להדפסה

הפוסט פדיון נפש – טופס לכתיבת מכתב לרבי הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

ישנו נסיון לגרור למשבר החברתי גם נושאי יהדות בסיסים כדוגמת המצווה החשובה של הנחת התפילין בדוכנים של חב”ד.
כפי הידוע, דוכני התפילין של חב”ד פועלים במרכזי הערים בכל רחבי תבל כבר למעלה מ-50 שנה ביוזמתו ובעידודו של הרבי מליובאוויטש שדרך הזהב שלו הינה להרבות באור, ולזכור תמיד שהאמונה היא זו שמחברת בינינו והתורה והמצוות גוברים על כל פער מדומה.

בעקבות כך, אנו פועלים כעת ‘לחזק את הקשר’ ולהוסיף באור, על ידי הקמת דוכני תפילין חדשים במוקדים נוספים בעירנו – תל אביב-יפו והרחבת שעות הפעילות של הדוכנים הקיימים, כדי לתת מענה הולם להתעוררות הברוכה של אלפי יהודים שדווקא כעת, מעוניינים גם הם להוסיף באור ולקיים בשמחה את המצווה היסודית והכל כך חשובה – הנחת תפילין.
ללא ספק, זהו הזמן להניח בצד את הויכוחים ולהתחבר אל נשמתנו האלוקית.

לתרומה >> לחץ כאן

להדפסה

הפוסט עכשיו הזמן ‘לחזק את הקשר’! • זה מה שאתה יכול לעשות כדי לחזק את דוכני התפילין הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

נכתב לכבוד י”א ניסן, יום הולדתו של נשיא דורנו כבוד קדושת הרבי מליובאוויטש זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

גמרא ידועה היא במסכת בבא בתרא ( קטז, א) “דרש ר פנחס בן חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנאמר … ואיש חכם יכפרנה”. והביא הרמ”א דין זה להלכה בשו”ע סוף סימן שלה “שמי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים”.

דין זה אומר דרשני: הרי כל יהודי ודאי מתפלל עבור יהודי אחר הנמצא בצרה, וודאי כל התפילות נשמעות, ומה טעם החובה ללכת אצל החכם דוקא שיתפלל? ומהי הדגשת הרמ”א שהוסיף “חכם שבעיר” דוקא?

בפנימיות הדברים, משמעות “חולה” אינו דוקא חולה בגשמיות, אלא כל אדם שחסר לו, ולכל אחד מאיתנו הרי חסר, לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר ברוחניות. גם יהודי שעוסק כראוי בעבודת ה’ באופן שלום, בלימוד תורה ובקיום מצוות, עדיין חסר הוא. כדי להבין מהו אותו חיסרון, יש להתבונן בפרשיות שקראנו בתורה בשבועות האחרונים:

כאשר לומדים בעיון את נושא הקמת המשכן, בעיקר על-פי פירוש רש”י מאור עינינו, מתחדדת שוב הדגשת התורה העוברת כחוט השני לכל אורך פרשיות אלו – שכל הקמת המשכן תלויה וקשורה באופן בלתי נפרד במשה רבינו. לא רק שמשה רבינו הוא עמוד התווך שבו ועל-ידו מתרחש כל תהליך בניית המשכן, אלא שבלי “מעשי ידיו של משה” עצמו, אין כל אפשרות לכלל ישראל לבנות את המשכן.

וכך כתב זאת רש”י בפרשת פקודי (לט, לג), כאשר “ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד, ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה’ את משה .. ויביאו את המשכן אל משה”, מפרש רש”י “שלא היו יכולין להקימו … ומשה העמידו”, ואמר הקב”ה למשה “עסוק אתה בידך והוא נזקף וקם מאליו”. ובהמשך מדגיש רש”י (לט, מג): “ויברך אותם משה – אמר להם, יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם, ויהי נועם ה’ אלוקינו עלינו וגו’, והוא אחד מאחד-עשר מזמורים שבתפילה למשה”.

והלוא פלא הוא, שלאחר שבני ישראל התנדבו בשמחה מעל ומעבר עבור בניית המשכן וכליו, וטרחו בזריזות על הקמתו על פי כל מה שנצטוו, עדיין לא היתה שום אפשרות להקים את המשכן ולהביא להשראת השכינה במשכן, עד שמשה רבינו ישתף את עצמו בכל העבודות שעשו בני ישראל, ואמר “ויהי נועם ה’ אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו”; רק אז, כאשר כל  העבודות נעשות יחד עם משה והופכות להיות גם מעשי ידיו של משה – אז אפשר לפעול “שתשרה שכינה במעשי ידיכם”.

כלומר: גם כאשר היהודי עושה כל שביכולתו בעבודת ה’ ובקיום התורה והמצוות, עליו לדעת שעל-מנת ש”תשרה שכינה במעשי ידיו”, כלומר, כדי להגיע למטרה ולתכלית, שהיא המשכת האור האלוקי בגשמיות העולם, אין הוא יכול לעשות זאת בכוחות עצמו – עליו להיות מקושר ומחובר ל”משה רבינו”, שרק על-ידי הקשר עימו ושיתופו בעבודתו, ניתן להגיע לתכלית זו – השראת השכינה בגשמיות העולם.

זוהי הסיבה לחשיבות העצומה של ההתקשרות לצדיק בתורת החסידות, שכן כל העבודת ה’ של יהודי באהבה וביראה ובקיום התורה ומצוות בהידור, איננה יכולה להגיע לתכליתה, בלי ההתקשרות ל”משה רבינו” שבדורו (כפי שנאמר בתיקוני זוהר (תיקון ס”ט) ש”אתפשטותא דמשה בכל דור ודור”), שהוא “אנוכי עומד בין ה’ וביניכם” (ואתחנן ה’, ה’) ומחבר את נשמות ישראל לאבינו שבשמים.

זהו בעומק הדברים, משמעות ההלכה של “ילך אצל חכם שבעיר”:

אדם חולה הוא “חסר”, שכן גם כאשר הוא עושה “ככל אשר ציוה ה’ את משה”, עדיין אינו יכול לפעול את תכלית עבודתו אם לא “יילך אצל חכם”; הוא מוכרח להיות בהתקשרות וחיבור ל’חכם’, צדיק הדור, שרק בכוחו להביא את עבודת היהודי לשלימות, שתשרה שכינה במעשי ידיו, וממילא ירפא מחסרונו ו”מחלתו”, ויוכל להביא קדושה לעצמו ולעולם.

וזוהי ההדגשה, שצריך להיות דוקא “חכם שבעיר” – כלומר יש להתקשר ולהתחבר ל’חכם’ שכזה, שאיננו מסתגר רק בד’ אמותיו של תורה ותפילה, אלא מצוי בתוככי ה”עיר”, ה’רחוב’ וה’חוץ’, ומסור כל ימיו לכל אחד מבני ישראל גם כאשר הם נמצאים ב”רחובה של עיר”, מעורר עליהם רחמים ועוסק עימם תדיר לרוממם ולחזקם.

זהו ה”חכם”, ה”משה רבינו שבדור”, שאליו יש להתחבר ולהתקשר, כדי שתשרה שכינה במעשי ידינו ונוכל למלא את תכלית כוונת הבריאה.

אלא שהתנאי להתקשרות זו היא כמובן, ראשית כל, “ככל אשר ציוה ה’ את משה כן עשו בני ישראל את העבודה”, לקיים את רצון ה’ בדיוק כפי שנצטוינו על-ידי משה, ורק אז כאשר מתקשרים ומתחברים לצדיק הדור, “וירא את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה'”, אזי משתתף הצדיק עימנו בעבודתנו, מברך אותנו, ומביא כל אחד ואחד מאיתנו לשלימותו האמיתית, “ויהי נועם ה’ אלוקינו עלינו ומעשי ידינו כוננהו”, במהרה בבנין בית המקדש השלישי בעגלא דידן ובזמן קריב.

להדפסה

הפוסט התקשרות לרבי – על שום מה? • רעיון החודש – ניסן הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

להדפסה

הפוסט פרשת ‘תולדות’ במבט חסידי עם הרב שאול רייצס • לצפיה הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.

“ויעקב הלך לדרכו”

מנהג מעניין נהוג בחצר אדמו”רי ליובאווייטש (חב”ד) מדור דור, וכדאי להתוודע למנהג זה ולמשמעותו. במוצאי שבת-בראשית, השבת שבסיומו של חודש תשרי, מכריזים בהתלהבות: “ויעקב הלך לדרכו”, משפט שהוא קטע מפסוק בתורה, בספר בראשית.

בהכרזה זו כאילו מסכמים את כל החוויות הרוחניות עשירות התוכן של חודש תשרי, לאחר שבמהלכו של החודש הצטיידו בני ישראל בשפע רוחני רב ובמטען גדוש של רוממות-רוח ושובע נפשי. (ראה “רעיון החודש” של חודש תשרי). מה משמעותה של הכרזה זו? מה תכנו הפנימי, מבחינה אקטואלית-מעשית, של המשפט “ויעקב הלך לדרכו”? להבנת הדברים עלינו לזכור שתי הוראות שהתורה נותנת לנו. אחת בתורה שבכתב: “בכל דרכיך דעהו”, ואחת בתורה שבעל-פה: “וכל מעשיך יהיו לשם שמים”.

יושם לב: מדובר כאן ב”דרכיך” וב”מעשיך”. לאו דווקא בדברים שענינם הישיר הוא עבודת ה’, כגון = לימוד תורה, תפלה, קיום המצוות. פירושו של הוראות אלה הוא שגם כשיהודי עוסק בדברים שהם, לכאורה, דרכיו שלו ומעשיו שלו, בענינים גשמיים כגון – אכילה ושתיה, עיסוק בפרנסה וכיוצא בזה, גם אז עליו לעשות דברים אלה לשם שמים, ויתר על כן – בדרכיו אלה עצמן עליו לדעת את ה’ ולעבדו. כאן, לכאורה, חידוש גדול, אלא ש”חידוש” זה הוא הוא המייחד ומאפיין את היהודי בכל שעות היום ובכל ששת ימי המעשה. לאמור: היהודי אינו עובד את ה’ רק בתורה ובתפלה, היהודי עובד את ה’ גם באכילתו ושתייתו, שינתו, ובעיסוקו בעניני פרנסה. זו, למעשה, השליחות העיקרית של כל יהודי, שבגללה באה נשמתו האלוקית לתוך גופו: למצוא את האלוקות גם בעניני החול, ולהעלות ולזכך את עניני החול הגשמיים. היהדות אינה מצטמצמת בתחום המוגבל של בית הכנסת ובית המדרש, ובמסגרת הזמן של שבתות וחגים ושל שעות התפלה ולימוד התורה. היהדות חודרת לתוך ימי ועניני החול, גם שם מוטלת על היהודי החובה: “וכל מעשיך יהיו לשם שמים”, ויתרה מזו: “בכל דרכיך דעהו”.

* *

זו איפוא, משמעות ההכרזה: “ויעקב הלך לדרכו”, בסיומו של חודש תשרי ולקראת ימי החול של חודש חשון. במשך חודש תשרי היהודי שרוי באווירה מרוממת ורוחנית של חגים ומועדי קודש. הוא נתון בעיצומו של תהליך שכולו קודש, וכאילו אינו יוצא מכתלי בית הכנסת ובית המדרש. עתה, עם פרוס חודש חשון הוא יוצא, כביכול, לשוק המעשה והחולין, הוא הולך לדרכו שלו. אז מזכירים לו: “ויעקב הלך לדרכו”. יש ליעקב דרך מיוחדת משלו, דרך יהודית מקורית, דרך של החדרת אור הקדושה והאלוקות לתוך חיי החולין והמעשה. “יעקב” הולך, אם כן, לדרכו העצמאית, לדרך המייחדת אותו כיהודי ועושה אותו שונה מן הגוי גם בדרכיו ובמעשיו הגשמיים. יעקב יוצא לדרך כשהוא מצוייד במטען הרוחני הרב שצבר ואגר במשך חודש תשרי, “חודש השובע”, ואת המטען הזה הוא מנצל ומיישם כדי לקדש את החיים היום-יומיים ואת הפעילות הגשמית והחמרית.

לכשנתעמק במלים הספורות של המשפט האמור – אף נבין מה פירושו של המושג “יעקב” בעניננו (ולא המושג “ישראל”, – המסמל דרגה רוחנית עליונה ומופשטת יותר), וגם נבין את משמעות הביטוי “הלך” (שכן דוקא כאן ובדרך זו אנו משיגים שיא של הליכה מחיל אל חיל), ומשמעויות רבות ונוספות לביטוי “לדרכו”.
כך או כך – ההכרזה של “ויעקב הלך לדרכו” מהדהדת יפה בכל ימי חודש חשון, והימים שלאחריהם, והיא קוראת לנו – ללכת ולצעוד, גם בעניני החול והמעשה, בדרכו המקורית והעצמית של ישראל סבא, של יעקב אבינו ושל השפעתו העצמותית ומורשתו שהנחיל לזרעו אחריו עד סוף כל הימים. לכשנלך בדרך זו – מובטחת לנו ההצלחה, כברכת יעקב אבינו, בכל עניננו, הן בענינים הרוחניים, והן בענינים הגשמיים, בפרנסה ובבריאות ובחיים טובים ומלאי תוכן וסיפוק בכל יום ויום ובכל שעה ושעה.

הרעיון מיוסד על קונטרסי מוצש”ק פ’ בראשית-נח ה’תשל”ח

להדפסה

הפוסט רעיון החודש – מר חשוון • מתורתו של הרבי מליובאוויטש הופיע לראשונה ב-חב"ד תל אביב.