הפעם השניה שבני ישראל קיבלו את התורה
מאמר על פי תורתו של הרבי לקראת פורים
מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____
על הפסוק במגילת אסתר ‘קיימו וקבלו היהודים’, אומרים חז”ל שלאחר נס פורים, ‘קיימו מה שקיבלו כבר’. כלומר – קבלת התורה שהיתה בזמן מתן תורה, קיבלה עתה חיזוק וקיום מחודש. על מתן תורה נאמר ‘כפה עליהם הר כגיגית’ והכריחם הקב”ה, כביכול, לקבל את התורה, כך שהיה אולי מקום למי שירצה למצוא עילה לערער על כך, אך ‘הדר קיבלוה בימי אחשוורוש’: בימי אחשוורוש קיבלו בני ישראל את התורה מחדש והפעם מרצון, ‘מאהבת הנס שנעשה להם’.
המצוות המיוחדות שנקבעו לפורים – מבטאות לא רק את הנס עצמו כי אם גם את הקבלה המחודשת של התורה ברצון.
הכוונה היא, כמובן, למצוות שהן בנוסף למצוות הרגילות הקיימות גם בשאר החגים (כגון: קריאת התורה, אמירת ‘על הניסים’, איסור הספד ותענית, סעודה ומשתה ושמחה – קיימות כדוגמתן גם בשאר החגים).
המצוות המיוחדות הן: מקרא מגילה. משלוח מנות – איש לרעהו ומתנות לאביונים. (זאת בנוסף למצווה של משתה בהידור ‘וישתה יין יותר מרגילותו’) מצוות אלה, על פרטי ההלכות שבהן, מבטאות, כאמור, את הקבלה המחודשת של התורה ע’י בני ישראל מרצונם החופשי.
כיצד?
קיים הבדל בולט בין מעשה שעושה האדם מתוך כפיה, לבין מעשה שהוא עושה מרצון: כאשר אדם מבצע דבר מתוך הכרח וכפיה, הוא עושה זאת אך ורק במידה המוטלת עליו, כדי לצאת ידי חובתו, ותו לא. אולם, כאשר הוא עושה דבר מתוך חפצו ורצונו, אין הוא מסתפק ביציאת ידי חובתו, כי אם משתדל להוסיף, להדר בדבר, ולבצע את הפעולה במדה יתירה מן הנדרש.
וכך זה בא לידי ביטוי, בשלוש המצוות האמורות בפורים:
מקרא מגילה. אנו מוצאים גם לגבי חגים ומאורעות אחרים, עניין דומה של קריאת התורה או סיפור פרשת הנס, אך כאן באה שורה של תוספות והידורים: קוראים את המגילה גם בלילה, הקריאה מתוך מגילת קלף כשירה, היא צריכה להיעשות באופן של ‘פרסומי ניסא’ ו’ברוב עם – הדרת מלך’ ועוד. בענינים אחרים אנו מוצאים רק חלק מן הדברים האמורים או אף אחד מהם, וכאן – מירב ההידורים והתוספות האפשריות מסביב לביצוע הפעולה של הזכרת הנס.
משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, מטרתם להרבות שלום ורעות בין יהודים. בכל ימות השנה קיימת המצוה של אהבת ישראל וסיפוק צרכי הזולת, אך כאן נוספה החובה לחפש את ‘רעהו’ ולתת לו מזון מוכן ולא להסתפק בכסף וכן יש לתור ולחפש אחרי העני, ולא רק אחרי עני אחד, כי אם אחרי שניים לפחות, ולתת להם באופן של ‘מתנות’, על כל המשתמע מכך. נקודה נוספת אנו מוצאים בספר ‘מנות הלוי’ של רבי שלמה אלקבץ (מחבר הפיוט לכה דודי) שמצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים, הינם תיקון על הקטרוג שהיה בזמן הגזרה: אכן ישנו ‘עם אחד’, אך הוא ‘מפוזר ומפורד’ היפך האחדות, ועל כך באו מצוות אלו המבטאות חיזוק ב’אהבת ואחדות ישראל’.
התוספות וההידורים הללו מבטאים את העניין של ‘קיימו מה שקבלו’, חיזוק וביסוס הקבלה הישנה, על ידי קבלת מחודשת, והפעם מתוך רצון ובלב שלם. ולכן מבוצעים הדברים, הן בתחום של בין אדם למקום והן בתחום של בין אדם לחברו, באופן מהודר, מעל ומעבר להרגשת מילוי חובה הכרחית בלבד.
נקודה נוספת:
המצוות של משלוח מנות ומתנות לאביונים נקבעו כדי להוסיף שמחה, כפי המשתמע מדברי חז”ל, משמע שהאדם צריך להגיע לדרגא עילאית כזו ששמחתו לא תהיה מחמת הנאת עצמו כי אם מחמת הנאת הזולת תוך סילוק מוחלט של הרגשת האנוכיות והישות העצמית ומתוך התבטלות מוחלטת.
התבטלות זו מכשירה את האדם לקבלת התורה באופן מחודש, שהרי גם במתן-תורה, ‘על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן’ כפי שמספרים חז’ל. מחמת עוצמת ההתגלות האלוקית – חש כל אחד באפסותו, והגיע לדרגת התבטלות עד כדי כך שפרחה נשמתו!
מצב דומה אנו מוצאים בשלחן ערוך לגבי תפילתם של חסידים ואנשי מעשה ‘שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות הנשמה הרוחנית עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה’.
ואכן, בהתרחשויות שהביאו את נס פורים נאמר שזכו לכך על-ידי ‘מסירות נפש במשך כל השנה כולה’.
התבטלות זו, היא שיצרה את התנאים לקבלת התורה באופן מחודש ומתוך שמחה אמיתית ועמוקה, המתבטאת כאמור, במצוות הפורים בכל שנה ושנה.
חובת ההתבטלות המוחלטת מתבטאת גם בלשונו של הרמב”ם: ‘מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים’.
כשנקיים את מצוות הפורים בפרטיהן כהלכתן, ונֶזַכֶּה בקיומם גם את בני משפחתנו, גדולים וקטנים, בכך שנשתדל שכל אחד יקיים את המצוות – או אז נחוש בעומק נפשנו את ההתבטלות המוחלטת כלפי הקב”ה, והתבטלות זו תביא התגלות אלוקית ושמחה אמיתית אצל כל אחד ואחד מאתנו, ותיצור תחושה וחשק לקבלת התורה מחדש בשמחה רבה.
כך נחיה את תוכן חג הפורים, שעליו נאמר: ‘ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר’, כפשוטם של דברים וכפירוש הגמרא (מגילה ט”ז, ע”ב). ו’כן תהיה לנו’, שעד חג הפורים נזכה שהחטופים והחטופות יחזרו לביתם לשלום וברכת הצלחה ניסית למעלה מדרך הטבע לחיילי צה”ל.
מאחל לכם חג פורים שמח,
הרב יוסף גערליצקי – שליח הרבי מליובאוויטש לתל אביב-יפו
…
