לאחר המחדל הנורא, מה מוטל עלינו לעשות?
מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____
ימים קשים מאד, ימים בהם הלב כואב ושותת דם, ימים בהם כל אחד זועק בדרכו שלו “למה עשה ה’ ככה”? הכיצד אירעה שואה שכזאת, שאפילו אותם ארורים אכזריים לא חלמו שיצליחו לבצע?!
גם את הזעקה הזאת אין בכוחנו לזעוק. קשה השתיקה, וקשה עוד יותר לפצות פה. ובכל-זאת, אסור לשתוק. יש דברים שחובה לומר, דווקא עכשיו, בתקוה שייחרטו בליבנו בכאב הגדול, וישאירו את הזיכרון ואת הרושם גם לאחריו. המוסר האנושי הבסיסי מחייב אותנו, ההיסטוריה מחייבת אותנו, ויותר מכל – תורת ישראל מחייבת אותנו לזעוק זאת בקול גדול.
בכל קונפליקט טריטוריאלי מול אויב, ישנו ויכוח נצחי בין הלאומיים והשמרנים יותר ובין הפשרנים וה’ליברליים’ – האם לשמור על ה”אדמה שלנו”, להחזיק בה ללא פשרות כי היא שייכת לנו, או שמא יש לחפש תמיד את הפשרה ולתת לאויב את שלו כדי שיניח לנו, לנסות לברוח מהשליטה והחיכוך התמידי עם האויב, ואפילו לנסות לדאוג לרווחתו, כדי שלא יפנה עלינו את זעמו.
תורת ישראל הניצחית והאלוקית, המדריכה את חיי היומיום היהודיים במשך אלפי שנים, הכריעה בויכוח זה באופן שונה לחלוטין, ברור וחד כתער. כבר לפני מאות שנים, נקבעה ההלכה בשולחן ערוך (אורח-חיים סימן שכ”ט): אסור למסור חלקים מארץ ישראל משום סכנה ופיקוח נפש לעם ישראל כי ‘משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם’!
אכן, ארץ ישראל שייכת לעם ישראל כבר מאז “בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ”, אך זאת לא הסיבה העיקרית שעלינו לאחוז בכל שטח משטחי ישראל בכל כוחנו; כל הויכוח הוא הפוך ומוטעה מראשיתו!
רק שמירה תקיפה על שטחי ישראל בגבולותיה המלאים – היא הדרך היחידה שתבטיח את הביטחון ואת הפסקת הלחימה ושפיכות הדמים! כל פשרה, כל נסיגה, כל סימן של ויתור – משמעותם אחת: עידוד האויב להגביר עוד ועוד את לחימתו, את האכזריות ואת מעשי הרצח הזוועתיים, וסכנת חיים נוראה ומיידית לאלפים ורבבות!
מאז הסכמי אוסלו בתחילת שנות ה-90, המשך הנסיגות והמו”מ לדורותיהן ובהתנתקות הנוראה, ארבע מאות גדולי רבני ודייני ישראל חברי ארגון “פיקוח נפש” זועקים את האמת הזאת בכל דרך. כל הנסיגות והפשרות העצימו את האויב ואת מסוכנותו פי אלף ורבבה! “מדוע באנו ואין איש, קראנו ואין עונה”?! נפגשנו עם ראשי ממשלה, שרים וגורמים מדיניים וזעקנו בתחנונים “בטלו את הסכמי אוסלו! בטלו את ההתנתקות! תכריזו שלא תקום מדינה פלסטינית! מיליוני יהודים עומדים בסכנת חיים!”
זכורני, שבשיחה עם אחד משרי הממשלה, הנחשב ל’ניצי’ בדעותיו, הוא הקשיב בקשב רב לדברינו, וקרא את דברי ההלכה שהראינו לו שכל נסיגה אסורה מפני ש”משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם“. הוא טען שהוא מבין שהנסיגות גורמות להגברת שפיכות הדמים, לטילים ופיגועים, אך המילים האלו נראות לו לא רלוונטיות, כי “ברור שהחמאס לא חולם לכבוש שטחים ממדינת ישראל”…
מסתבר שהחמאס לא רק חולם, אלא מתכנן במשך שנים, בשטניות מדויקת היטב, לכבוש יישובים שלמים בארץ ישראל, מתוך אכזריות ושפך דם נוראי, וכפי שמתברר בימים האחרונים, שהם הביאו איתם מספיק נשק כדי להתבצר ביישובים בעטוף עזה ולהמשיך בלחימה נגד ישראל מתוך יישובים אלו והלאה אל תוככי הארץ!
לכל זאת יש גורם אחד – מדיניות הנסיגות הישראליות משטחי הארץ. מרגע שישראל נסוגה מהשליטה המלאה בעזה, קל וחומר מאז ההתנתקות, היה זה רק ענין של זמן שטבח כזה יתרחש, רחמנא ליצלן.
והנה אנו נאלצים לכתוב את המילים הנוראות האלו שוב, בדמע ובזעקה, מלב קרוע ומורתח: אם לא יבוטל הסכם אוסלו, אם לא תחזור ישראל לשלוט בכוח הזרוע בכל שטחיה, אנו עומדים בפני סכנה ממשית שטרגדיות נוראיות ח”ו יקרו שוב בעתיד הקרוב, רחמנא ליצלן, היה לא תהיה! זאת האמת ואין בלתה.
רבים זוכרים את זעקותיו קורעות-הלב של הרבי מליובאוויטש, מאורן ואוהבן של ישראל, לפני יותר מ-40 שנה כשדובר על “שטחים תמורת שלום”, ואת התבטאותו הברורה בשנת תשנ”ב (1992), שמשום חילול ה’, עדיף שממשלת ישראל תתפרק ואת הארץ ינהלו אומות-העולם, מאשר שתשלוט כאן ממשלה יהודית שתנהל מו”מ על ויתורים לאויבי ישראל. היו שתמהו על הדברים ה’קיצוניים’; היום כולנו מבינים שהרבי חזה את הטרגדיה הנוראית, את נהרות הדם וגופות ילדי ישראל הקדושים והטהורים המתגוללות על אדמת עוטף עזה.
אין אנו מחפשים אשמים ולא ועדות חקירה. אנו דורשים ותובעים: הכריזו מיד על ביטול כל הנסיגות הישראליות בכל הגזרות, השמידו את האויב ובני משפחתם ללא כל היסוס והורו לכוחות הבטחון לשלוט בכל שטחי ישראל, שליטה מלאה ותקיפה בשיטת “הבא להרגך השכם להרגו” ולהטיל פחד על האויב שיפחד לפגוע בעם ישראל.
עלינו להוסיף בתפילה ובאמירת תהילים לזכות חיילי צה”ל והשבויים ולבקש מה’ יתברך שירחם עלינו ו”אל יעזבנו ואל יטשנו” והקדוש-ברוך-הוא, גם בעת הסתר הפנים הזו, נותן לנו ברחמיו עוד הזדמנות לחזור בנו, ולהתחיל לפעול כפי שתורת ישראל מצפה מאיתנו. “לב מלכים ושרים ביד ה'”, ההשגחה האלוקית מעניקה לנו עתה שעת כושר נדירה מאומות-העולם לעשות הכל, כדי לפגוע באויבי ישראל ולבסס מחדש את בטחון ישראל בגבולותיה.
אם לא עכשיו – אימתי? אפשר עכשיו למנוע את הטרגדיה הבאה, היל”ת!
כאשר נלך בדרך התורה, בוודאי יימנעו מחזות איומים כפי שראינו, ונשיב בטחון מלא, ללא טילים, ללא אזעקות וללא טפטופי פצמרי”ם, ללא פיגועים וללא סכנות, לכל העם היושב בציון, ויקויים היעוד הכתוב בתורה “ונתתי שלום בארץ – ושכבתם ואין מחריד”.
“עת צרה היא ליעקב, וממנה יוושע”!
…
