אויבינו אינם מבחינים בין ימנים לשמאלנים – מדוע אנחנו כן?
_____
הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____
היסטוריה של אחדות מול הסכנה
גל אירועי הטרור הרצחניים מזכיר לנו שוב שאין מדובר כאן ב”גלי טרור”, זהו אותו ים שנאה שאין לו סוף, כפי שכולנו אומרים בכל שנה בליל הסדר “בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו”. כן, “לכלותינו”, לא רק עומדים עלינו להציק, להזיק, לפגוע ולרצוח, אלא “עומדים עלינו לכלותינו”. מטרתם המוצהרת של כל אותם שונאי ישראל היא בדיוק כמו המן הרשע בשעתו – להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, חלילה וחס.
לכולנו ברור שאותם שונאי ישראל, בדיוק כמו כל צוררינו לאורך כל ההיסטוריה, מהמן ועד היטלר, אינם רואים כל הבדל בין יהודי אחד ליהודי אחר, ימני או שמאלני, חרדי או אתאיסט, מתנחל או תל אביבי; הם רוצים, היה-לא-תהיה, להשמיד ולכלות את כולם, “מנער ועד זקן”.
אך בכל זאת, ישנו הבדל בין מה שקורה היום, לצערנו, ובין ההיסטוריה היהודית למודת התלאות והגזירות: בכל הדורות ידעו יהודים ברגעים כאלו של סכנה ואיומי שמד, להתעלות מעל המחלוקות הפנימיות והוויכוחים הנוקבים, ולהתאחד כאיש אחד יחדיו כנגד האויב הגדול והאכזרי המאיים על כולם ללא אבחנה. באותם רגעי משבר עמדו היהודים כחומה בצורה של אהבת ואחדות ישראל, וכך שרדו והתגברו על כל הקשיים הנוראיים.
התלהמות ושנאה אל מול הדם הנשפך
אך עתה, לדאבוננו, מה היא התגובה היהודית לעוד ועוד דם יהודי הנשפך כמים בחוצות הערים? עוד ועוד פילוג וקיטוב ואמירות פוגעניות ומסיתות זה כנגד זה; בעוד הדם עדיין ניגר על הכבישים, כבר עומדים ומפגינים ומשמיצים איש את רעהו בקריאות גנאי ושנאה. מין סוג של תחרות בין כל הצדדים מי יקצין יותר את התבטאותו, מי ידבר בצורה אלימה וגסה יותר. עד, שלמרבה הזוועה, אישי-ציבור מכובדים וותיקים, קוראים מפורשות ל”מלחמת אחים”!
גם אם יהיה לנו את הצבא החזק בעולם, ואת הטכנולוגיות הביטחוניות המתקדמות ביותר, לא נוכל להתגבר על אויבינו אם נמשיך חלילה בדרך רעה זאת של שנאה ופילוג. הדרך היחידה של עם ישראל לנצח ולזכות לברכה והגנה מפני אויביו היא, כמו שכל יהודי אומר בתפילה – “ברכנו אבינו כולנו כאחד”. האחדות של כולנו כאחד, היא הכלי היחיד לברכת בורא העולם ששמרה עלינו מאז ומעולם. אך כאשר המצב הוא הפוך בדיוק מ”כולנו כאחד”, כאשר הקריאות המתלהמות ברחוב הן “אתם לא העם שלי”! “לא רוצים לחיות אתכם”! – המצב הוא הפוך בדיוק מברכת ה’, לדאבוננו הרב.
פעם בשבע שנים – אפשר אחרת
אנו נמצאים בשנה מיוחדת, “שנת הקהל”. התורה מצוה על עם ישראל, להקדיש שנה אחת מידי שבע שנים, כדי לחזק בשנה זו את האחדות של עם ישראל. בתורה נאמר כי, בשנה זו יש להקהיל את כל העם: “הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו, ויראו את ה’ אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת”. פעם בשבע שנים עלינו לעשות כל מאמץ לבטא לכל אורך השנה את אחדות עם ישראל, להראות שלמרות כל המחלוקות אנחנו בסופו של דבר אחים ממש, הרוצים איש בטובתו של רעהו ורוצים להיות יחד תמיד.
צו השעה בימים אלו, כאשר הלב נקרע ונשבר לרסיסים בראותנו ילדים יהודים רכים נרצחים לעיני הוריהם, להכריז ולזעוק: די לשנאה ולקיטוב! הבה לא נלך שולל אחרי הפוליטיקאים המשתמשים בנו כדי לגרוף הון פוליטי אישי! נשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים, ונחזור להיות עם אחד! הבה נערוך עצרות המוניות של אחדות ואהבת ישראל ולא של שנאה!
הרבי מליובאוויטש, מנהיג עם ישראל בדורנו, חזה מראש את המצב הנורא של פילוג הרסני, ועורר שוב ושוב לערוך בשנה כזו – ‘שנת הקהל’, התכנסויות המוניות של אחדות ישראל, כדי לעורר אהבת ישראל לכל יהודי באשר הוא, בלי חשבונות של מי הוא אותו יהודי ומה דעתו.
בואו לשנות
יהודים יקרים, מכל השבטים והסוגים, תהא דעתכם אשר תהא על הכנסת ועל בית המשפט, על המפלגות ועל הממשלה – אם שלום עם ישראל חשוב לכם, אם חייכם וחיי משפחתכם יקרים לכם, עצרו מיד את השיח המתלהם והמפלג, והתחילו לפעול לאהבת ישראל ואחדות אמיתית. כל אחד מאתנו יעשה מה שביכולתו, כדי ללמד זכות על יהודים, לדבר בשבחו של יהודי אחר, ולכנס יהודים יחד לכינוסים של אחדות. זהו הנשק ה”מתקדם” ביותר להגנה מפני שונאינו, זהו הכלי היחיד לזכות לברכת ה’ בתורתו, כדברי הפסוק “וחרב לא תעבור בארצכם ושכבתם ואין מחריד … ואולך אתכם קוממיות”.
