הרמב”ם, בעל התניא וקווי הדמיון המובהקים שביניהם
מאמר על פי תורתו של הרבי לימי ההילולא של הרמב”ם ו’בעל התניא’ – רבי שניאור זלמן מליאדי – אדמו”ר הזקן מייסד חסידות חב”ד
מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____
שני ימי הילולא חשובים חלים השבוע. כ’ טבת, יום ההילולא של הרמב”ם, רבינו משה בן מימון, והיום כ”ד טבת, יום ההילולא של רבי שניאור זלמן מליאדי – אדמו”ר הזקן מייסד חסידות חב”ד .
אדמו”ר הזקן לימד אותנו, כי יום הילולא של צדיק, הינו הזדמנות מיוחדת להתבונן בגדלות הצדיק, כך שהדבר ישפיע עלינו ויעוררנו בכיוון הרצוי בעבודת ה’. וכך הוא כותב בספר ה’תניא’: ביום הסתלקותו של הצדיק, מתעלים למקורם כל מעשיו, תורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו, והדבר אף מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה. וכשם שהדבר בפטירת הצדיק, כך קורה בכל שנה ביום הפטירה, שכן כידוע, מדי שנה חוזרת ומתעוררת מחדש ההשפעה וההתגלות שהייתה בתאריך מסוים בפעם הראשונה וביתר-שאת משנה לשנה.
כ”ק הרבי מליובאוויטש מציין, שישנם קווי דמיון מובהקים בין אישיותם ופועלם של הרמב”ם ואדמו”ר הזקן: שניהם כתבו חיבורים הן על חלק ההלכה שבתורה – הרמב”ם את ספרו הגדול ‘משנה תורה’, ואדמו”ר הזקן את חיבורו ‘שולחן ערוך הרב’ וכן חיבורים חדשניים ועצומים בפנימיות התורה – ‘מורה נבוכים’ של הרמב”ם, שכשמו כן הוא, מורה דרך לנבוך בעבודת ה’, המיוסד על פנימיות התורה וסודותיה, ואדמו”ר הזקן את ספר ה’תניא’ קדישא, אבן היסוד של תורת חסידות חב”ד.
בנוסף, הרמב”ם ואדמו”ר הזקן היו מנהיגי ישראל אמיתיים שדאגו לכלל ישראל בגשמיות וברוחניות. הם תיקנו תקנות וגדרו פרצות והשפיעו ומשפיעים עד היום, שפע של תורה בנגלה ובפנימיות לכל עם ישראל והשפעתם התפשטה למרחקים, הם במקום והן בזמן, לשנים רבות.
נקודה זו של שילוב תורת ה’נגלה’ וההלכה הפסוקה, יחד עם אור תורת ה’נסתר’, מרומז גם בשמותיהם: ה’מגיד ממזריטש’ התבטא על תלמידו אדמו”ר הזקן, ששמו “שניאור” רומז על “שני – אור, אור תורת הנגלה ואור תורת הנסתר”. ה’מגיד’ העיד עליו שהוא יאיר את העולם בשני אורות אלו; על הרמב”ם, נאמר “ממשה עד משה לא קם כמשה”, שהוא כמשה רבינו, שכל התורה ניתנה ממנו – “כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר ניתן למשה מסיני”, רמוז גם בראשי-התיבות המפורסמים של שמו – רמב”ם, מ’ פתוחה ומ’ סתומה: בגמרא מסכת שבת נאמר שמ’ פתוחה ומ’ סתומה רומזים ל”מאמר פתוח ומאמר סתום”, חלק ה’נגלה’ של התורה וחלק ה’סתום’ של התורה.
קו דמיון נוסף ניתן למצוא גם בתחילת ספריהם: הרמב”ם מתחיל את ספרו ‘משנה תורה’ במילים ‘יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון’. ארבעת האותיות הראשונות במשפט זה, הינם ראשי תיבות של שם הוי’. גם אדמו”ר הזקן מתחיל את ספרו ‘שולחן ערוך’ במילים ‘יהודה בן תימא אומר’, כפי שהגמרא אומרת שיהודה זכה ונקרא כולו על שמו של הקב”ה.
[נאים הדברים לאומרם: אצל כ”ק הרבי מליובאוויטש נשיא דורנו, מצינו גם את כל השילובים הללו. שמו הראשון מנחם כולל מ’ פתוחה וסתומה, ניתן גם לראות את השפע בלי גבול בתורת הרבי בו הוא משלב בין תורת הנגלה ותורת החסידות. גם ספרו הראשון של הרבי, ספר ‘היום יום’ מתחיל במילים ‘יום התוועדות וקבלת החלטות’ הכוללים את אותיות שם הוי’].
הרבי מוסיף נקודה חשובה: גם אצל הרמב”ם שערך לראשונה ספר “הלכות הלכות”, וגם אצל אדמו”ר הזקן, שכתב שולחן ערוך כ”הלכות בטעמיהן”, הוסברה הסיבה לכתיבתם את הספרים עקב המצב הגשמי הקשה ששרר בתקופתם והשלכותיו על עם ישראל. בהקדמת ה’משנה תורה’ כותב הרמב”ם שסיבת הכתיבה היא מפני ש”תכפו הצרות יתירות ודחקה השעה את הכל… ומפני זה נערתי חוצני וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בלשון ברורה…”; כך גם נכתב בהקדמת בני אדמו”ר הזקן ל’שלחן ערוך’, “ומפני שצרכי ישראל מרובים ובפרט בצוק בעיתים הללו, ועל כן דעתם קצרה … אשר על כן הסכימו מן שמיא למצוא איש אשר רוח אלוקים בו להבין ולהורות הלכה ברורה”. ואכן, ניתן לראות שסגנון כתיבתו של אדמו”ר הזקן, דומה מאד לסגנונו המיוחד והברור של הרמב”ם.
מכך לומד הרבי הוראה מיוחדת: כאשר יהודים “נבוכים” בחושך הגלות, ונראה ש”סבלות מצרים” הולכים ומתגברים; זה הזמן להוסיף עוד באור התורה, כפי שבשעבוד מצרים התגלה ה’ למשה ב”אני ה'”, שלמעלה מהגילוי אל האבות שהיה עד אז. גם בימינו, גילוי אור התורה בנגלה ובפנימיות התורה, יכול להאיר ולרומם את עם ישראל מעל הקשיים של הגלות.
זה הזמן להתחזק בקביעות עיתים לתורה בלימוד הרמב”ם (לפי החלוקה היומית), התניא (כפי שנחלק לימי השנה) ובספרי הרבי בליקוטי שיחות, ספרי המאמרים, אגרות הקודש ועוד ש’הפך בה והפך בה דכולא בה’. עדי נזכה לקיום היעוד של ‘וראו כל בשר’, שנראה גילוי אלוקות גם בעיני בשר בתוך המציאות הגשמית, כפי שהרמב”ם מסיים את ספרו ה’יד החזקה’, ‘ומלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים’, בגאולה האמיתית והשלימה, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
לצפיה בקטע מדברי קודשו של הרבי לפרשת שמות לחץ >> כאן
