"והיה עקב, תשמעון" גם העקב יכול לשמוע! • מאמר מהרב יוסף גערליצקי

"והיה עקב, תשמעון" גם העקב יכול לשמוע!

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

באחד מימי השישי האחרונים, עמדתי כמנהגי ברחוב שיינקין בתל-אביב, בשיא הקיץ המהביל של תל-אביב, כאשר החום והלחות שוברים כל שיא אפשרי, כדי לזכות עוד ועוד צעירים תל-אביביים נפלאים, במצוות תפילין.

נקלע למקום יהודי חובש כיפה, שניכר עליו שהוא איש יודע-ספר, משכיל ונעים-הליכות. למרות החום הכבד, נעמד להתבונן בסקרנות במחזה, כיצד אחד אחרי השני נעמדים צעירים, מקיימים את מצות הנחת התפילין, קוראים "שמע ישראל", ולאחר כמה דקות, מורידים במהירות את התפילין מן הראש ומן הזרוע, אומרים "תודה רבה" בחטף ונעלמים להמשך הבילוי ברחוב התל-אביבי.

לאחר מספר דקות ניגש אליי ושאל: "כבוד הרב, אינני מצליח להבין, מה "יוצא" לך מהמאמץ הגדול הזה? הרי מטרתך היא לקרב את אותם צעירים לתורה וליהדות; אתה עומד כאן ומזיע כדי שהם יעשו מצוה לדקה וחצי, ושום דבר לא משתנה אצלם!"

"הנה כאן בסמוך בית הכנסת שלך. תכניס אותם לבית-הכנסת הממוזג, שב איתם לשעת הסבר מאיר עיניים על האמונה היהודית; תוכיח להם שהעולם הזה הוא הבל הבלים, תשנה את השקפתם. אני מוכן להתנדב בעצמי ולמסור להם הרצאה מעמיקה…"

באותו רגע לא יכולתי ממש לענות לו, שכן אל הדוכן ניגשו מספר צעירים עם עגילים באוזניים ובאף ובמקומות נוספים, וידינו היו מלאות עבודה להניח להם תפילין. לכן רק חייכתי ואמרתי לו: "ידידי היקר, כדי להבין את התשובה לשאלתך החשובה, כדאי באמת לשבת לשעת לימוד מעמיק בבית-הכנסת הממוזג…"

האמת היא, שהתשובה נמצאת במקומות רבים בשיחותיו, מאמריו ומכתביו הקדושים של הרבי באריכות רבה; חשוב להבין שאין מטרה חשובה ונעלית יותר מאשר מצוה אחת של יהודי אחד, שהיא ענין אינסופי ונצחי, כלשון התניא שהרבי היה מצטט שוב ושוב "ייחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד";

אך אחד ההסברים רמוז כבר במילים הראשונות של פרשת השבוע שלנו: "והיה עקב – תשמעון": הדרך הנכונה "לשמוע", להחדיר יהדות וקדושה ליהודי, היא דרך ה"עקב", עקב הרגל. על-ידי קיום בפועל של רצון ה', באופן פיזי בידיים וברגליים – בכך מתחבר היהודי להקב"ה הרבה יותר מאשר על-ידי כל הסבר והוכחה והרצאה מלומדת.

אין תפקידנו 'לשכנע' יהודי ב"מידע חדש" כביכול, שיש הקב"ה בעולם וצריך לשמור את תורתו ומצוותיו. בתוך כל יהודי יש חלק –אלוה ממעל ממש, שכבר מאמין ויודע ומשתוקק בכל מאודו להתחבר לה'. כל שנדרש הוא לסייע לו לגלות את אור ה' שבתוכו, על-ידי עוד מעשה ועוד מצוה.

ה"תשמעון" האמיתי, האמונה היהודית וה"שמיעה" וההבנה במציאות ה', מתגלה דוקא על-ידי ה"עקב". "עקב" מסמל את החלק הנמוך ביותר בגוף, את המעשה הפיזי שנעשה כביכול בלי כל הבנה וללא שום ידיעה במשמעות המצוה. דרך קיום שכזה – נעשית ה"שמיעה" והאמונה האמיתית בקב"ה.

בימים אלו אנו מציינים יובל שנים ל"שנת החינוך" שעליה הרעיש הרבי בשנת ה'תשל"ו (קיץ 1976). באותם ימים, כתלמיד בוגר בישיבת חב"ד ב770, זכיתי להיות מראשי הפעילים ב"מבצע חינוך" של הרבי באותה השנה. אחת מהיוזמות המפורסמות של הרבי באותה שנה, היתה "שנים עשר הפסוקים", 12 פסוקי תורה ומאמרי חז"ל, שבחר הרבי, כדי שילדי ישראל, כבר כפעוטות ממש, ישננו בעל-פה.

והרבי הדגיש: לא מדובר דוקא על לימוד התכנים של אותם פסוקים, הנחלת ההבנה והאמונה שבהם. זאת כבר יבינו הילדים כשיתבגרו יותר. העיקר הוא השינון, מילה במילה, "תורה! ציוה! לנו! משה!", בניגון ובחיות, עם תנועות ידיים נלהבות, לחקוק את המילים בזיכרונם ובנפשם ובחוויות ילדותם – כך מנחילים תורה לעם ישראל!

ואכן, אין לתאר את המהפכה שחולל הרבי עם אותם שנים-עשרה פסוקים. בכל מקום פוגשים יהודים, מהארץ ומכל העולם, מבני נוער וצעירים ואף מבוגרים בני חמישים ושישים, שכלפי חוץ לא נראה הקשר שלהם לתורה, וכשהם רואים חבדניק מיד עולה חיוך על פניהם, והם מספרים כיצד הם עדיין זוכרים בעל-פה את 12 הפסוקים שלימדו אותם החבדניקים, ואיך הפסוקים האלו מאירים את חייהם.

"נעשה" ואז "נשמע" – זאת הדרך של עם ישראל לאמונה אמיתית. זאת הדרך למהפכה עולמית של שינוי המציאות, עד שכך העולם יידע ויקרא "ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו". עוד מצוה ועוד מצוה, במאמץ פיזי, על-ידי הגוף הגשמי, כך מביאים אלוקות לעולם הזה הגשמי. כהמשך הפסוק בפרשתנו: "ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ואהבך וברכך .. והרבך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך", בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו.

למאמרים נוספים >> לחץ כאן