למי עלינו להאמין, לטיטוס או לרמב”ם?
מאמר על פי תורתו של הרבי לפרשת ‘תרומה’
מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____
בפרשתנו (כ”ה, ל”א– ל”ב) מצווה הקב”ה את משה: “ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה”, “וששה קנים יוצאים מצידיה”. מפרש על כך רש”י “לכאן ולכאן באלכסון נמשכין ועולין עד כנגד גובהה של מנורה”. כלומר, על-פי פשוטן של הדברים, קני המנורה היו בקווים ישרים אלכסוניים, ולא עגולים כפי שרבים נוטים לצייר את המנורה.
ואכן, כך בדיוק צייר הרמב”ם את המנורה בגוף כתב-ידו כמפורסם, כאשר ששת הקנים הינם ישרים ואלכסוניים. היו שרצו לפרש בדוחק שהרמב”ם לא התכוון לצייר את צורת הקנים עצמם, אלא רק לתאר את גודל המנורה ואת “כפתוריה ופרחיה” וקל היה לו יותר לשרטט קוים ישרים. אך האמת היא שרבי אברהם בן הרמב”ם, כותב מפורשות על ציור זה “הקנים כמו ענפים, נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי ז”ל, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו!”
לפנינו אם-כן קביעה נחרצת של ענקי הדורות היהודיים, רש”י – רבן של ישראל, והנשר הגדול הרמב”ם, עליו נאמר “ממשה עד משה לא קם כמשה”, שקני המנורה היו ישרים. מדוע אפוא רבים במסורת היהודית לאורך מאות שנים ציירו את המנורה כבעלת קנים עגולים?
התשובה המצערת לתמיהה זאת ידועה אף היא: ישנו מונומנט מהמפורסמים בעולם, הנקרא “שער טיטוס”, שהוקם ברומא לאחר חורבן בית-המקדש השני, לרגל “הניצחון על היהודים” – החרבת ירושלים, הרג אכזרי של מיליוני יהודים והגליית שארית הפליטה. על שער זה ישנו תבליט שבו מופיע תיאור של היהודים הגולים, כשבויים מושפלים, עם כלי המקדש שנלקחו כשלל, ובמרכזם מה שנראה כמנורת הזהב, בעלת קנים עגולים.
מאחר ואנדרטה זו מפורסמת בעולם כולו כמעט אלפיים שנה, היא היוותה את מקור המידע המרכזי לגבי מראה המנורה, וממנה הועתקה לתבליטים נוספים, ציורים בבתי כנסת ובאנדרטאות ועוד. יתירה מכך, ברומא העתיקה, גם עשרות ומאות שנים אחרי החורבן, כאשר היו רוצים להשפיל יהודים ולצער אותם, היו מובילים אותם בשלשלאות לאותו “שער טיטוס”, ומראים להם את השפלתם (ואכן, במשך מאות שנים אחר כך, עד הדורות האחרונים ממש, הקפידו יהודי רומא שלא ללכת ליד שער זה, המסמל את השפלת עם ישראל).
ברור ומובן, שאין ללמוד מתבליט כלשהו, עתיק ככל שיהיה, קביעת עובדה העומדת בסתירה גמורה למסורת התורה, ואף בסתירה לפשוטו של לשון הכתוב “קני מנורה” – קנים מלשון קני סוף, הגדלים תמיד בקו ישר.
וכבר ידועות תמיהות רבות שהעלו לאורך השנים לגבי המנורה הנראית באותו תבליט, אם אכן באה לתאר את מנורת הזהב של בית המקדש – ביניהן העובדה שבתחתית אותה מנורה ישנו בסיס מדורג המונח על הקרקע ללא רגליים, ובגמרא (מנחות כ”ח, ב’)מפורש שהיו למנורה רגליים; כמוכן, על אותו בסיס מצוירות דמויות של ‘דרקונים’ ובעלי-חיים מפלצתיים הלקוחים מהמיתולוגיות של אומות העולם וקשורים לעבודת אלילים(!), וכי יתכן שבתוך המקום הקדוש ביותר לעם ישראל, על גבי “המנורה הטהורה” יהיו ציורים טמאים של עבודה-זרה?!
מה היא בדיוק אותה מנורה המצוירת על שער טיטוס? שערי תירוצים לא ננעלו, וכבר נכתב על כך רבות, ואין כאן המקום לכך. אך דבר אחד צריך להיות ברור: יהודי הגאה בתורתו ובמורשתו, בוחר לקבוע את פירוש פסוקי התורה ואת ההיסטוריה היהודית – דווקא לפי המסורת המקובלת בידינו על-ידי גדולי הדורות היהודיים ותורתם, ולא על-פי תיעוד של נכרים, מחריבי בית-המקדש, שכל מטרתם וחפצם היה להשפיל את עם ישראל, ולהכחיד את תורת ומסורת ישראל.
על כן, כאשר נלמד את ילדינו על מנורת הזהב של בית-המקדש, כאשר ניצור דגם של המנורה או נצייר אותה על סמלים ומטבעות וכד’ – עלינו להקפיד לציירה כפי שהמסורת היהודית קובעת, וכפי פשוטו של מקרא – בעלת קנים אלכסוניים ישרים. זהו ה”גאון יעקב” המינימלי הנדרש מכל אחד מאיתנו.
ויהי-רצון שבקרוב ממש נזכה לבניין בית-המקדש השלישי ולהתגלות משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה, ואז נראה כולנו בעינינו את מנורת הזהב הטהורה, שהרי “מעשי ידי משה נצחיים הם”, ושמחת עולם על ראשנו.
…
