מה קרה בתשעה באב?

תשעה באב – שישה אסונות שחקוקים בזיכרון הלאומי של עם ישראל

לאורך הדורות, תשעה באב הפך ליום שמרכז לתוכו את הטרגדיות הגדולות של העם היהודי.
זהו יום של צום, אבל, קריאת מגילת איכה ואמירת קינות – פיוטים שמזכירים לנו שוב ושוב את הכאב, החורבן והצפיה לגאולה השלימה.

1. חטא המרגלים – ההתחלה העצובה

עוד לפני שנכנסנו לארץ, בליל תשעה באב, עם ישראל בכה – וזה לא היה בכי של שמחה. שנים-עשר מרגלים נשלחו לבדוק את הארץ. עשרה מהם חזרו עם דיווח מבהיל: "לא נוכל לכבוש אותה!" העם נשבר, בכה וסירב להיכנס לארץ המובטחת.
התגובה משמים הייתה קשה: גזר דין של 40 שנות נדודים במדבר עד מות כל דור יוצאי מצרים. וכך, נכנס תשעה באב להיסטוריה כיום בכי לדורות.

2. חורבן בית המקדש הראשון – ירושלים עולה באש

בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך היה מרכז הרוח של העם היהודי. אך עם השנים התרחק העם מדרכו של ה'.
הנביא ירמיהו הזהיר – אך קולו הושתק. לאחר שמלכות יהודה ניסתה לשתף פעולה עם מצרים, מלך בבל נבוכדנצאר הגיב בכיבוש, הרס והגלייה. ב־ט' באב, נבוזראדן מפקד צבא בבל, הצית את בית המקדש.
תוך זמן קצר נעלם המקום הקדוש באש ועפר. יהודים רבים נהרגו או נלקחו בשבי לבבל.

3. חורבן בית המקדש השני – ההיסטוריה חוזרת לדאבון הלב

בשונה מהבית הראשון, בית שני נבנה כשהעם היה תחת שלטון זר, ויחסית מעורער מבחינה מדינית ורוחנית. תקופה קצרה של עצמאות הייתה בימי החשמונאים – אך גם היא הסתיימה. הרומאים שלטו בארץ ביד קשה.
כשהמרד הגדול פרץ, שלחו הרומאים את טיטוס, גנרל חסר רחמים. הוא צר על ירושלים, הרעיב את יושביה, ובתשעה באב פרץ לבית המקדש והעלה את בית המקדש באש. שוב, רבים מהעם נהרגו. ירושלים חרבה.

4. חורבן ביתר – התקווה שהתנפצה

כעשרות שנים לאחר החורבן, קם לוחם בשם בר כוכבא. רבים האמינו שהוא המשיח. המרד שהנהיג בביתר התלקח, אך דוכא באכזריות על ידי הרומאים. בתשעה באב, העיר נפלה, אלפי יהודים נטבחו – גברים, נשים וטף. שוב, הדם זרם והיום השחור חזר על עצמו.

5. חרישת הר הבית – השפלה סמלית

שנה בלבד לאחר חורבן ביתר, החליטו הרומאים למחוק כל זכר לבית המקדש – פשוטו כמשמעו.
הם חרשו את הר הבית – פעולה שהפכה לסמל ההשפלה העמוקה והניסיון למחוק את הקשר של העם היהודי למקום הקדוש ביותר.

6. גירושים באירופה – שבר נוסף בגלות

• בשנת 1290 למניינם, ביום תשעה באב, גורשו כל יהודי אנגליה.

• כ-200 שנה מאוחר יותר, אירע גירוש ספרד התרחש בדיוק ביום זה. המלך פרדיננד והמלכה איזבלה הכריזו: ליהודים אין עוד מקום בממלכה.
  כך הסתיימה תקות תור הזהב של יהדות ספרד – תקופה של שגשוג תרבותי, רוחני וכלכלי.