סוכות – חיבוקו של הקדוש ברוך הוא
בשולחן ערוך הלכות סוכה כתוב: 'בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. הם היו ענני כבוד שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה ציוונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו. ולכן צריך כל אדם לכוון בישיבתו בסוכה שיושב בה כדי לקיים מצוות הקב"ה שציוונו לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים'.
מצוות הסוכה שונה מהרבה מצוות בתורה, בהם יוצאים ידי חובה גם ללא כוונה. לעומת זאת, חלק מקיום מצוות סוכה היא, לכוון שיושב בה זכר ליציאת מצרים כפי שנאמר 'למען ידעו דורותיכם…' כנ"ל.
בדרך כלל, כל מצווה קשורה עם מקום או אבר ספציפי כגון: מזוזה בדלת הבית, תפילין על היד והראש, שמיעת קול שופר באוזן וכו'. מצוות הסוכה שונה בכך שהאדם כולו מראשו ועד רגליו נכנס לתוך המצווה. (בהקשר לכך קיים ביטוי חסידי האומר שבנוסף לגופו, האדם מכניס עמו לסוכה אף את הבוץ שעל הערדליים. [בתקופת חג הסוכות בחו"ל יורדים כבר גשמים ושלגים]).
מבואר בחסידות שלאחר יום הכיפורים עליו נאמר 'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו' בוודאי כל יהודי עשה תשובה והקב"ה מרוב אהבתו לכל אחד ואחת מבני ישראל, רוצה לחבק כל יהודי, על כן נתן לנו את מצוות הסוכה העשויה מ-3 דפנות ובכך מתבטא חיבוקו של הקב"ה ולא רק את היהודי מחבק הקב"ה בסוכה אלא אף את הבוץ שעל ערדליו כפי הנוסח הנאמר בתפילת הושענות, 'חבוקה ודבוקה בך'.
שנזכה לקיים מצוות סוכה ולברך מיום ראשון ואילך על ארבעת המינים (בשבת לא מברכים על הלולב) ושנזכה לשבת כל כלל ישראל בסוכת עורו של לווייתן יחד עם משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו במהרה בימינו ושמחת עולם על ראשינו.
