בפרשה אותה נקרא השבת בבית הכנסת, מופיע הציווי של הקב”ה למשה רבנו על בניית המשכן ועל השתתפות עם ישראל בבנייתו באמצעות תרומותיהם. להלן רעיון שערכתי מתוך מאמר של הרבי מליובאוויטש בנושא.
בהתחלת פרשתנו נאמר, ”דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו, תקחו את תרומתי” (שמות כ”ה, ב’). לכאורה שואל הרבי, היה צריך להיאמר ‘ויתנו’ לי תרומה, כי תרומה נותנים ולא לוקחים?
תורת החסידות מבארת שבכל עניין בעבודת ה’, ראשית ההתעוררות של היהודי מתחילה מלמעלה (אתערותא דלעילא) כדי לעורר אותו לעבודת ה’ ועל היהודי לקחת התעוררות זו שתחדור לתוכו, כפי שנאמר בשיר השירים ‘קול דודי דופק פתחי לי’ שהקב”ה (המכונה ‘דודי’) דופק כביכול על ליבו של היהודי כדי לעוררו לעבודת ה’, ועל היהודי לקחת ולפתוח (=פתחי לי) את ליבו לקליטת אור ההתעוררות. רק לאחר שלוקחים את ההתעוררות מלמעלה ‘ויקחו לי’, כפירוש חז”ל ‘קחו אותי ואדור ביניכם’, או אז מגיעים להמשך הפסוק ‘מאת כל איש אשר ידבנו לבו’ היינו, שההתעוררות מלמעלה הינה רק שלב ראשון ולאחריה צריך לבוא השלב השני שהיא ההתעוררות בלבו של היהודי עצמו, שתביא אותו לידי מעשה בפועל (אתערותא דלתתא), התעוררות מלמטה בעבודת ה’ באופן ‘אשר ידבנו לבו’, שהיהודי מתייגע ומזכך את הגוף ואת נפשו הבהמית. משום שאם לא משקיעים בהתעוררות שבאה מלמעלה ומתעוררים למטה ביגיעה עצמית בעבודת ה’, הרי התעוררות זו חולפת ועוברת לה ואין לה קיום.
הזוהר הק’ מביא 2 פירושים על הביטוי תרומה, א) ‘תרומה’ – אותיות תורה מ’ – שהתורה נתנה בארבעים יום. ב) ‘תרומה’ – נוטריקון תרי ממאה (=2 ממאה).
הפירוש הראשון מקביל ל’ויקחו לי תרומה’ שהתורה ניתנה מלמעלה, כפי שנאמר “מן ‘השמים דיברתי עמכם” (יתרו כ’, י”ט.) כמו כן, קרויה התורה ‘לחם מן השמים’, היינו התעוררות כפי שבאה מלמעלה.
הפירוש השני מקביל ל’אשר ידבנו לבו’, עבודת ה’ כפי שהיא מגיעה מלמטה, מצד היגיעה של האדם שמגיעה בעיקר באמצעות עבודת ה’ בתפילה ובפרט בקריאת שמע. בפסוק ‘שמע ישראל’ וגו’, ישנם כ”ה אותיות ובפסוק ‘ברוך שם כבוד’ וגו’, ישנם כ”ד אותיות. פסוקים אלו נאמרים פעמיים ביום (בוקר וערב) כך שזה עולה ומגיע ל- 98 אותיות. אומר הזהר, שההשלמה ל-100 מתבצעת ע”י עבודת היהודי בקריאת שמע שבה הוא מוסר את עצמו לקב”ה ובכך הוא משלים התרי (=שתיים) למאה. היינו, ש’כל איש אשר ידבנו לבו’ מתבטא בעבודה של היהודי מצד עצמו, עד כדי מסירת רצונו לה’.
* השבוע נכנסנו לחודש אדר שבו מרבין בשמחה. השנה יש לנו 2 חודשי אדר היינו 60 יום של שמחה וכידוע שקיים מושג הלכתי ‘בטל בשישים’. יעזור לנו השם יתברך שכל הדברים שמסתירים על אלוקות כולל הגלות, יתבטלו בשישים ימי שמחה ונזכה כולנו לקבל פני משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה ושמחת עולם על ראשנו.
