בשנת תרס”ב (1902) בתאריך י”א ניסן, ירדה לעולם נשמה קדושה המאירה את העולם כולו באור היהדות. ביום זה נולד – הרבי מליובאויטש.
בשנת תש”י – (1950) – בי’ בשבט נסתלק חותנו, והרבי נתמנה לממלא-מקומו ולאדמו”ר השביעי בשושלת חב”ד. מאז הוא כונה בפי כל ’הרבי מליובאוויטש’, או בקיצור ’הרבי’. בתוך זמן קצר הפך את תנועת חב”ד לכוח הדומיננטי ביותר ביהדות זמננו, ושלח את שליחיו לכל נקודה יהודית על-פני כדור-הארץ.
יש הרואים את גדולתו של הרבי דווקא בתשומת-הלב שידע להעניק לאיש הפשוט. אנשים שעסוקים בבעיות גדולות וחובקות-עולם, נושאים אחריות ציבורית כבדה על גבם ומפעילים מערכות גדולות. אנשים כאלה אינם יכולים, מטבע הדברים, לייחד תשומת-לב לבעיותיו של האיש הקטן. לעומתם, יש שמתמסרים לבעיות הפרט, עוזרים לנזקקים, מקשיבים לבעיות. אבל אז אין הם מסוגלים לפעול בהיקפים גדולים.
אצל הרבי לא הייתה שום סתירה בין הדברים. מצד אחד ניהל מערכות רחבות-היקף, הפעיל שליחים ומוסדות בכל העולם, עסק בבעיות הקיומיות של העם היהודי כולו. ובה-בשעה התמסר בכל ליבו ונפשו לבעיותיו של איש פשוט או לצרותיה של אשה קשת-יום ואף ללבטי ילד או ילדה.
זו תופעה שאי-אפשר להבינה במונחים אנושיים מקובלים. איך אדם אחד מסוגל לקרוא מאות מכתבים ביום ולהשיב על עשרות מהם? איך בשר-ודם יכול להפיק מעצמו כל-כך הרבה עידוד ונוחם, תקווה ואמונה? איך ילוד-אישה מצליח לנתח בשנייה מצבים מסובכים בענייני רפואה, משפחה, חינוך ועסקים ולהשיב תשובה ברורה וקולעת?
הרבי ישב בברוקלין אך ליבו היה ער לגורלם של יהודים ברוסיה ובמרוקו, ביפן ובדרום- אפריקה. אחד משליחיו בברזיל ביקש פעם את עצתו בעניין צעירה יהודייה שעמדה להינשא ללא-יהודי. הרבי אמר לשליח: “אמור לה, כי יש יהודי בניו-יורק שקוראים לו מנחם-מענדל שניאורסון, והוא אינו מסוגל להירדם בלילה בגלל הידיעה על כוונתה להינשא לגוי”.
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב”ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף – הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.
