בתוך תופעת הפלאים הנקראת "מפעל השליחות" ישנן תופעות מופלאות הקובעות ברכה לעצמן, פלא מיוחד, נס בתוך נס. כזו היא תופעת התרחבות החב"דית בעיר תל-אביב.
מחירי הדיור בעיר הגדולה עולים בקצב מסחרר לגבהים בלתי-נתפסים, הוצאות המחייה הגבוהים בארץ, קשיים ההולכים ונערמים סביב כל פעילות, חדשים לבקרים צצים גורמים נוספים הנאבקים בהפצת המעיינות מכיוונים שונים; אך אימפריית שלוחי הרבי בעיר ממשיכה לגדול ולצמוח, בקצב גדל והולך, כן ירבה וכן יפרוץ.
אחת ההזדמנויות לראות במוחש את הפלא הגדול, הינו הכינוס השנתי של שלוחי הרבי בתל אביב–יפו, בראשותו של השליח הראשי הרב יוסף גערליצקי הנערך מידי שנה בבית-הכנסת חב"ד גאולת ישראל, באירגונם של השלוחים ר' יצחק לפקיבקר, ר' יצחק ביר ור' יחזקאל גבירץ, מאגף הפעילות של מרכז חב"ד ליובאוויטש תל אביב. מידי שנה הולך ומתמלא אולם בית-הכנסת בעוד ועוד שלוחים בכמות, כאשר פעילותם של כל אחד מהשלוחים הולכת וגדלה באיכות.
דוגמא לכך ניתן היה לראות כבר בעלון שחולק בכניסה לכינוס: זה מכבר הורגש הצורך למַפּות את מערך מאות שיעורי התורה בעיר של כלל השלוחים והמוסדות, כדי שכל אדם בעיר שחשקה נפשו בשיעור תורה יוכל למצוא בנקל את זמני ופרטי השיעור הקרוב לביתו. לשם כך ביקש השליח הראשי הרב גערליצקי מכלל השלוחים לשלוח את רשימת שיעורי התורה שלהם. עד מהרה נוכחו במרכז חב"ד לדעת שבלתי ניתן להכניס את כל ארבע-מאות ושבעים השיעורים בעלון פרסומי אחד… כך שבעלון המהודר שהופק ישנם "רק" שני שיעורי תורה מכל שליח, וגם כך הרשימה היא בלתי-נגמרת.
אך התופעה המיוחדת ביותר היא אווירת האחדות השוררת בין השלוחים כולם, כאשר כל אחד שואף להצלחת חברו ול'ניצחון המערכה' כולה. כאשר מתכנסים השלוחים יחד ומסבים סביב שולחנות ערוכים בסעודת דוד מלכא משיחא, זוהי אפוא שעת שמחה והתרוממות נפש של אהבת חסידים-שלוחים אמיתית.
את הכינוס הנחה השליח בשכונות הצפון החדש ומנהל מוסדות החינוך הרב מנחם מענדל גערליצקי, מרצה מבוקש בפני עצמו, שבכישרון דיבורו המיוחד השרה אוירת התוועדות חסידית בכינוס. לאוירה המיוחדת הוסיף הכנר החסידי ר' מרדכי ברוצקי, שניצח בכינורו על הניגונים בהתוועדות.
לאחר אמירת פרקי תהילים על-ידי הרב אברהם שמואל לוין, חבר הנהלת מרכז חב"ד ליובאוויטש תל אביב, הוזמן השליח הראשי הרב יוסף גערליצקי לשאת את דבריו. הרב גערליצקי עמד בדבריו על החובה להיצמד בדיוק להוראות הרבי, ועל ההכרח להוסיף כל העת בעיקר השליחות – הפצת מעיינות החסידות, המתבטאת בכל עשרת המבצעים ובפרט במבצע תורה כפשוטו. "כאשר שליח מוסיף בלימוד התורה, גם בלימוד התורה האישי שלו לעצמו, באופן אוטומטי הדבר מוסיף בכל תחום בשליחותו, ומשפיע על כל סביבתו. ניתן לראות זאת במוחש ממש. במצב הנוכחי של פריסה כה רחבה של השלוחים ושיעורי התורה בעיר, תודה לא-ל, בידינו האפשרות לקיים כפשוטו את רצון הרבי 'להאיר' כבר את העיר כולה בלימוד התורה".
נואם מיוחד נוסף הוא "זקן השלוחים בת"א" המשפיע הרב שלום בער בוטמן, כאשר המנחה מציין שאצל הרב בוטמן מתקיימת האמרה החסידית ש"אין חסיד זקן, כאשר חסיד מגיע לגיל מבוגר הוא כמו שני חסידים צעירים". הרב בוטמן העלה זכרונות משליחותו המיוחדת לארץ הקודש בשנת תשט"ז, ומההוראות המיוחדות בדרכי השליחות שזכה לשמוע מהרבי.
את הנאום המרכזי נשא הנואם האורח השליח הרב מנחם מענדל גרונר, מראשי ישיבת קרית גת, שחידד בפני השלוחים את האחריות העצומה המוטלת עליהם, כאשר בכל רגע הם מייצגים את הרבי עצמו, בעיר שהיא הריכוז היהודי הגדול בעולם. בסיפורים מאלפים ומיוחדים היטיב הרב גרונר לעורר ולהזכיר את דברי הרבי, ש"בימינו אין כלל מניעות על עבודת השליחות", וכאשר שליח הולך באמונה ברורה שהרבי איתו, מתבטלים מאליהם כל הקשיים.
לאחר הנאומים קיימו השלוחים דיון מעשי בדרך הנכונה להגדיל את שיעורי התורה הן בכמות המשתתפים והן באיכות וקביעות השיעורים. בפאנל זה חלקו מניסיונם כמה מהשלוחים ששיעוריהם סוחפים עשרות רבות של משתתפים מתושבי העיר, והפכו לשם דבר – השליח ב'פארק צמרת' הרב חיים אלימלך, השליח בשכונת בני דן הרב מנחם מענדל ברוד, השליח ב'גוש הגדול' הרב אליהו שוויכה, והשליח בשכונת יד אליהו הרב דוד זוהר.
