"סערת כיסוי הראש" העלתה שוב את לכותרות את התהיות והמבוכה, שלא לומר חוסר הידע והבורות, לגבי כללי הצניעות של ההלכה היהודית. שוב ניתן לשמוע את השאלות "מדוע נשים חייבות להסתיר את גופן? האם יש משהו מביש או רע בגוף האישה או בשיערה? אם הגברים אינם מסוגלים לבלום את יצריהם, הרי זו בעיה שלהם! למה צריכה האישה לכסות את גופה רק בגלל אנשים אחרים המתקשים להתגבר על הפיתוי?"
שאלות מסוג זה נזרקות לא אחת לחלל האויר בשיח הציבורי, לעיתים מוטחות בהאשמה. הן נובעות מתוך ההנחה שהסיבה היחידה להתלבש בצניעות היא למנוע פיתויים. ההנחה הזאת אינה מדויקת כלל. הלבוש הצנוע על פי היהדות אינו קשור רק לאופן שבו אנשים אחרים רואים את הנשים, אלא גם לאופן שבו נשים רואות את עצמן.
לכסות משהו אין פירושו להתבייש בו. מתי ראיתם לאחרונה את ספר התורה? לעולם לא נשאיר ספר תורה כשר פתוח סתם כך. תמיד נסתיר אותו בעטיפות רבות. התורה נשמרת בתוך בית כנסת, בארון הקודש, מאחורי פרוכת, עטופה בכיסוי וקשורה היטב בחגורה. מוציאים אותה אך ורק למטרות קדושה, כגון לקריאה בה במהלך התפילה. באותם זמנים מיוחדים אנו פותחים בזהירות את הפרוכת, פותחים את דלתות ארון הקודש, מוציאים את ספר התורה ומסירים מעליו את עטיפותיו. ברגע שסיימנו מיד נעטוף אותו שוב ונשיב אותו למקומו המקודש.
מדוע אנו נוהגים כך? מדוע משתדלים עד כדי כך להסתיר את התורה? האם אנו מתביישים בה? האם יש בה חס ושלום משהו מכוער?
כמובן שלא. ההיפך הוא הנכון.
הסיבה שאסור להשאיר את התורה חשופה ופתוחה, היא מפני שהיא החפץ המקודש ביותר שלנו, משום שהיא כה קדושה ומיוחדת ויקרת ערך עבורנו. אנו שומרים אותה בעטיפות מכיוון שאסור לנהוג בה בקלות ראש או בחוסר תשומת לב. אילו הייתה התורה תמיד פתוחה וגלויה לעין, הדבר עשוי להוזיל את ערכה, לא רק בעיני זרים, גם בעינינו, והדבר היה פוגע בקדושתה. בכך שאנו שומרים אותה הרחק מעין רואה ומוציאים אותה רק בזמנים מיוחדים, אנו שומרים על רגש של יראת כבוד ויראת קודש כלפי התורה.
באופן דומה נכון הדבר גם באשר לגופינו. הגוף הוא יצירתו המופלאה והקדושה של אלוקים. זהו ביתה המקודש של הנפש. הצנעת הגוף היא הדרך שבה אנו שומרים על רגש של כבוד והערכה כלפיו, וזאת לא משום שהוא דבר שיש להתבייש בו, אלא משום שהוא כה יפה, יקר ערך ומופלא בעינינו.
חשוב לציין, כי הדבר נכון גם ביחס לגופם של גברים, לא רבים יודעים, שגם לגבי גברים חלים חוקי צניעות (אם כי שונים מאלו של הנשים). אך ביחס לנשים זה נכון אף יותר. הגוף הנשי ניחן ביופי ובעוצמה שעולים בהרבה על אלו של הגוף הגברי. חכמי הקבלה מלמדים שגוף האישה ניחן ביופי עמוק יותר, משום שנפשה של האשה מגיעה ממקום גבוה יותר. אפילו לשיערה של האשה יש משמעות, עוצמה ועומק מיוחדים. זוהי הסיבה שבגללה גופה ושיערה צריך להישמר מכוסה עוד יותר, ובלבוש צנוע יותר.
בעולם שבו הפכו את גוף האישה לסמל פרסומי זול, איננו צריכים הוכחה לאמת שבחוכמת היהדות. היכן שהכול חשוף וגלוי לעין אין שום דבר מקודש ומכובד, הדבר הופך לנחות ולעיתים אף בזוי. ודאי שאינו מעורר הערכה. איפה שהוא עמוק פנימה, כולנו מבינים זאת, אפילו שופטים נאורים: מה שיקר לנו באמת, אנו שומרים לעצמנו, מכובד, עטוף ומכוסה.
* ד"ר רחל כהן וולמן היא מאבחנת התנהגותית – ניו-יורק
תורגם מאנגלית
