חנוכה – חג של חינוך
חנוכה הוא מלשון חינוך. בחג החנוכה כידוע חנכו את בית המקדש לאחר שהחשמונאים ניצחו את היוונים. בתורת החסידות מבואר שחנוכה שייך במיוחד ל”חנוך לנער על פי דרכו”.
חינוך נכון הוא לא באמצעות יד קשה וזעקות משום שבדרך זו, לא מצליחים לפעול כלום. כדי שהחינוך יפעל את פעולתו, הוא צריך להיות מותאם למחונך בתשומת לב ובלשון רכה. כאשר נוהגים בדרך זו, מבטיחה לנו התורה ש”גם כי יזקין, לא יסור ממנה”. הסדר בחינוך הבנים והבנות צריך להיות באופן של ‘ימין מקרבת’ ועל ידי זה, מצליחים להעמיד דור ישרים ולראות מהם פירות ופירי פירות עד סוף העולם.
באחת ההתוועדויות עם חסידים, כ”ק אדמו”ר רבי שלום דובער מליובאוויטש נ”ע הכריז “כשם שהנחת תפילין בכל יום היא מצווה מדאורייתא (=מהתורה) על כל יהודי, ללא הבדל בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי להקדיש כחצי שעה בכל יום אודות חינוך בניו ובנותיו ולעשות כל שבכוחו ויותר מכפי כוחותיו, לדאוג ולפעול על ילדיו, שילכו בדרך שבה מדריכים אותם. (היום יום כ”ב טבת).
כך נצליח להעמיד צבאות ה’ שהולכים בדרך התורה והמצווה וכשיתגלה משיח צדקנו, נוכל להצביע עליהם ולומר בשמחה, “ראו גידולים שגידלנו”.
הננו לאחל לכם, ברכת ‘חג חנוכה שמח’ ושנזכה שמהאור של נרות החנוכה שמאירים בפרסומי ניסא ‘משתשקע החמה’ שחודרים ומאירים את החושך בעולם, נגיע לאור של הגאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו, במהרה בימינו.
