הסולם של שבועות: משה רבינו דוד המלך והבעל-שם-טוב • מאמר מהרב יוסף גערליצקי

הסולם של שבועות : משה רבינו דוד המלך והבעל-שם-טוב

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול חג השבועות, חג מתן תורתנו. שנים רבות לאחר מתן תורה, אירעו בחג זה, מאורעות נוספים בעלי חשיבות ומשמעות ביהדות.
יום פטירתו של דוד המלך (כדברי הגמרא "דוד מת בעצרת"), ויום פטירתו של מייסד החסידות, רבי ישראל בעל-שם-טוב.

כמו בכל דבר ביהדות, עיון במשמעות אירועים שקרו באותו תאריך, יש בו כדי ללמדנו מסר חשוב. יתירה מכך: תורת החסידות מלמדת כי במאורעות שיש להם קשר משותף, ישנו יתרון והוספה במאורע האחרון בזמן על פני קודמו. כלומר, לאחר הגילוי האלוקי המיוחד שהיה ביום מתן תורה, ישנו גילוי נעלה יותר בהקשר לשבועות הקשור לדוד המלך, ולאחר מכן זכינו לתוספת גילוי גבוהה יותר, בהקשר של הבעל-שם-טוב הקדוש.

ביחס למעמד מתן-תורה נאמר במדרש: "אמר דוד: אף-על-פי שגזר הקב"ה 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם' כשביקש ליתן התורה ביטל גזירה ראשונה, ואמר 'התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים' ואני המתחיל, שנאמר: וירד ה' על הר סיני', וכתיב: 'ואל משה אמר עלה אל ה' ".

משמעות הדברים: לפני מתן תורה, היה כעין חוק – 'השמים לה' והארץ נתן לבני אדם', הפרדה מוחלטת בין הרוחניות לבין הגשמיות, ההתגלות האלוקית שהייתה בעולם לפני מתן תורה (ע"י האבות אברהם ויצחק ויעקב, וצאצאיהם, שאף הם קיימו מצוות) הייתה מוגבלת ולא חדרה אל הגשמיות והחומריות של העולם.

במתן תורה, כאשר 'וירד ה' על הר סיני', ו'העליונים ירדו לתחתונים', חדרה ההתגלות האלוקית גם אל תוך הגשמיות של העולם, עד שהמדרש מתאר שלא היה הד ('בת קול') לקולו של הקב"ה, משום שהד נוצר כאשר הקול נתקל בעצם כלשהו הגורם לו לחזור. ואילו כאן חדר הקול, כביכול, דרך כל העצמים והגופים, עד שנבלע בהם ולא יצר הד "עליונים ירדו לתחתונים".

יחד עם זאת, גם "תחתונים יעלו לעליונים", כלומר, לא רק שהרוחניות תרד ותשפיע בעולם הגשמי, אלא שגם הגשמי יוכל להזדכך באופן שהוא עצמו מתעלה והופך להיות קדוש ו"רוחני", כמו עור בהמה שעל ידי הפיכתו לקלף עליו כותבים ספר תורה, תפילין ומזוזות, הוא הופך להיות חפץ קדוש.

חיבור הרוחניות והגשמיות שהחל רק לאחר מתן תורה, הגיע לשלמות וגילוי על ידי דוד המלך (ובנו שלמה המלך), כפי שניתן לראות בפועלו של דוד המלך: בית המקדש – שגם אם אמנם נבנה על ידי שלמה, אך דוד הכין את הרקע, את ציור התבנית ואת הנחת היסודות והחומרים, עד שבית המקדש נקרא על שמו, 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' (תהילים ל').

בנוסף להשראת השכינה שהייתה בבית המקדש, הרי המבנה עצמו וכל כליו, הפכו למקדש לה'. קדושת המקום עוצמתית כל-כך, עד שנשארה קבועה בו גם לאחר חורבן בית המקדש. רואים אפוא בפועלו של דוד המלך את התגשמות הכוונה של זיכוך והעלאת העולם הגשמי והפיכתו לרוחני, "תחתונים יעלו לעליונים".

יוצא אם כן שבשלב הראשון – מתן תורה, החל הקיום של 'העליונים ירדו לתחתונים', ובשלב השני בימי דוד המלך, החל גם 'תחתונים יעלו לעליונים'.

אך תכלית הכוונה היא להגיע לשלב שלישי וגבוה יותר: מיזוג וצירוף שני מעלות נפלאות אלו יחד – גם הבאת האור האלוקי באופן מושלם למטה, וגם זיכוך הגשמיות שתהפוך במלואה לקדושה שלב של מיזוג וחיבור גבוה ומושלם.

את ההכנה לקיום השלב השלישי והגבוה ביותר, הביא לעולם הבעל-שם-טוב הקדוש, שגילה את תורת החסידות.

הבעל-שם-טוב חידש וגילה מצד אחד את רזי הרזין (= הסודות) של התורה, ומצד שני הראה ולימד כיצד הם מתגלים בתוך העולם עצמו, בחומריותו ובגשמיותו כמו שרואה כל מי שלומד חסידות. בתורת ההשגחה פרטית ועוד.

לימוד והפצת תורת הבעל-שם-טוב מהווים הכנה וכלי לביאת המשיח, שגם עליו נאמר מצד אחד שהוא 'הוגה בתורה' (ממעלה למטה) ומצד שני – 'כדוד אביו' (מלמטה למעלה). בחג השבועות ניתן גם לנו הכוח מחדש לפעול ולהביא לעולם קדושה מיוחדת זאת של חיבור האלוקות והעולם ולהביא את העולם לשלימות זו בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

(על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש)

למאמרים נוספים >> לחץ כאן