דף הבית / חדשות חב"ד ת"א / האמנם "נאבקים למען לימוד התורה"?! • מאמר מהרב יוסף גערליצקי
האמנם "נאבקים למען לימוד התורה"?! • מאמר מהרב יוסף גערליצקי
האמנם "נאבקים למען לימוד התורה"?!
מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____
ישנו פתק נדיר ומיוחד בכתב ידו הקדוש של אדמו"ר הזקן בעל התניא, שבו הוא כותב בין דבריו משפט מופלא בחריפותו: "…רוב הצרות והתלאות נולדות ממחלוקתלשם שמים, הרחמן יצילנו ממנה.." כלומר, אף שבמשנה מדובר במעלתה של "מחלוקת לשם שמים", הרי שבימינו למרבה הצער גם היא גורמת ל"צרות ותלאות" לעם ישראל, ויש לברוח גם ממחלוקת שכזאת…
לכן, אין ברצוני להתייחס ישירות לסערה הציבורית הקשורה ללימוד התורה ותלמידי הישיבות, שבו ישנם ויכוחים ומחלוקות והתלהטות הרוחות. יתכן אמנם שכל זה "מחלוקת לשם שמים", אך גם ממחלוקת לשם שמים כדאי להתרחק…
אבל נקודה אחת חשוב לעניות-דעתי לומר ולזעוק שוב ושוב:
בפרשת השבוע אנו קוראים על מעשהו של פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. כאשר כל זקני עם ישראל, כולל משה רבינו בעצמו "בוכים פתח אוהל מועד", כשהם רואים את המגפה הרוחנית והגשמית משתוללת בעם ישראל, רחמנא ליצלן;
פנחס איננו אומר "מי אני הקטן והצעיר שאקום ואנסה להציל את עם ישראל, יש ודאי רבים וטובים ממני, ובכלל, אפילו משה רבינו לא אמר לי לקום ולהתערב…"; פנחס איננו עושה שום חשבונות, ואפילו איננו חושש מכך שאולי יתחייב עונש מיתה על מעשהו; הוא פשוט קם ועושה מעשה, במסירות נפש, כדי להציל יהודים.
בשבוע האחרון ציין עם ישראל את "חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז", יום גאולתו של הרבי הריי"צ ממאסרו על הפצת יהדות ולימוד תורה לילדי ישראל ברוסיה הסובייטית. גם שם, אדמו"ר הריי"צ וחסידיו לא עשו חשבונות, האם מותר לסכן את חיינו רק כדי שעוד ילד יהודי ילמד פסוק אחד "בראשית ברא אלקים"? האם יש סיכוי בכלל למאבק באימפריה הקומוניסטית ששלטה ברודנות מוחלטת בעשרות מיליוני אנשים?
הרבי הריי"צ פשוט קם ועשה מעשה, הפקיר את חייו בפועל ממש, ושלח את חסידיו למסור את נפשם. הוא ראה שמשתוללת מגפה רוחנית, שבה מנתקים רבבות ילדי ישראל מלימוד התורה, וברגע כזה לא עושים שום חשבונות, עוזבים הכל כדי לנסות להציל עוד ילד יהודי משמד, רחמנא-ליצלן.
ובעצם, זהו גם חלק ממשמעותו של יום שבעה-עשר בתמוז, אותו אנו מציינים בימים אלו: היום שבו משה לא היסס לרגע והשליך את לוחות הברית עצמם, "והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא חקוק על הלוחות", ומשה שובר אותם לרסיסים רק כדי לנסות ולהציל את עם ישראל מחטא העגל. כאשר יהודים נמצאים בצרה, קל וחומר בצרה ומגפה רוחנית, לא עושים שום חשבונות, ועושים הכל כדי לנסות ולהצילם!
כאשר אנו רואים את הזעקות והמחאות הגדולות בנושא הפגיעה בתלמידי הישיבות, המתוכננות על-ידי מיטב המוחות ומומחי הפרסום והתעמולה; יש לתמוה ולזעוק מכיוון אחר לגמרי:
היכן הייתם בכל עשרות השנים האחרונות, כאשר השתוללה מגפת שמד רוחנית בעם ישראל?! היכן היו הזעקות, ההפגנות, הקמפיינים וההסברה, כאשר במשך עשרות שנים רבבות ילדי ישראל אינם זוכים לחינוך יהודי, ומתחנכים בבתי הספר הממלכתיים לניתוק וזלזול בקדשי ישראל?! מדוע לא יצאנו לזעוק ברחובה של עיר?! היכן היו כל מומחי ההסברה והתעמולה?!
והרי במשך עשרות שנים הבעיה לא היתה רק הפרעה ללימוד גמרא בנחת בבתי-המדרש של תלמידי ישיבות וכולל; אלא ניתוק רבבות ילדים מהסידור והחומש, מ"בראשית ברא אלוקים", "תורה ציוה לנו משה", ו"שמע ישראל"! ריחוקם מעצם זהותם היהודית ומורשת אבותיהם!
במשך עשרות שנים ישבו אלפי תלמידי ישיבות ואברכים על תלמודם בבית-המדרש בשקט ובשלווה, כאשר רחמנא-ליצלן בארץ הקודש משתוללת מגפה של רבבות ילדים ובני נוער, שיד זדונית נעלמת מרחקת אותם מצור-מחצבתם, עד שרובם אינם מכירים אותה כלל ומתנכרים לה. מדוע לא קמו אותם רבבות בני-תורה לעשות הכל, במסירות-נפש, כדי להציל עוד ילד יהודי מהמגפה הרוחנית, למצוא כל דרך להביא יהדות ותורה במאור-פנים ואהבת-ישראל לאחיהם שמחוץ לבני-ברק וירושלים?
איך אפשר להיאבק למען לימוד התורה של חלק קטן מעם ישראל, ולא להיאבק נגד ניתוק רוב רובו של העם מלימוד התורה?!
גם אם אין אנו אדישים, "והמה בוכים פתח אוהל מועד" – לבכות ולהצטער זו אינה הדרך! ואפילו לא לשבת ולחכות להוראה מהרב ומראש-הישיבה ואפילו ממשה רבינו! יש לקום ולעשות מעשה, לנסות להציל עוד יהודי!
אנו נכנסים עתה לימי "בין המיצרים", ימים של תיקון סיבת חורבן בית-המקדש. יש לזכור שלעולם אסור לנו לדגול ב"אני את נפשי הצלתי", חינוך ילדינו שלנו לתורה ולמצוות, ומאבק על זכותם ללמוד תורה; "כל ישראל ערבין זה לזה" – כל יהודי ערב ואחראי על כל ילד יהודי, שגם הוא יזכה להתחנך ולדעת ש"בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".
ובזכות מסירות נפש ומאמץ למען רווחתו הגשמית והרוחנית של יהודי אחר, "בזכות אהבת חינם" – יבנה במהרה בית המקדש השלישי, ו"ייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה", בגאולה האמיתית והשלימה.