מה עושים כדי לצאת סוף סוף לחירות?
מאמר על פי תורתו של הרבי ל’פסח’
מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____
חג הפסח, המכונה ע”י חז”ל יום חירותנו, נועד כדי שנחוש מדי שנה מחדש את המאורע ההיסטורי הגדול של יציאת מצרים, כשעם ישראל זכה לחירות ממצרים – מבית עבדים – כדי להגיע לעצמאות רוחנית מלאה בקבלת התורה בהר סיני.
מן המאפיין את האירוע הכביר הזה הוא – המהירות והזריזות הבלתי רגילה בתהליך השחרור: עם המשועבד למעצמה הגדולה והתקיפה ביותר בעולם, עם שהיה שרוי בעבדות נוראה, הן מבחינה פיסית והן מבחינה נפשית, ונתון להשפעת הלכי הרוח הבלתי מוסריים ששררו במדינה זו, זוכה בבת אחת, תוך תקופה קצרה, להגיע לדרגת חירות רוחנית ועליונות מוסרית גדולה, עד שהוא מסוגל לחזות בהתגלות אלוקית, חסרת תקדים, ולשמוע במו אוזניו: “אנכי ה’ אלוקיך”, יחד עם שורה של ציווים על פעולות בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
מכאן השם: “חג הפסח” שם שנקבע לדורות כשם הנפוץ ביותר (כמנהג ישראל) לחג זה, למרות שיש לו שמות נוספים (כגון: “חג המצות” – בתנ”ך ובתפילות).
“פסח” – פירושו, כלשון רש”י: דילוג וקפיצה. חג הפסח מבטא, אכן, את הדילוג וקפיצה בתהליך החרות וההתעלות של עמנו.
הדברים אמורים גם בתהליך השחרור הפרטי של כל אדם ואדם. הרי זכירת יציאת מצרים שמזכירים בכל יום מחייבת אותנו לעבור בעצמנו תהליך מתמיד של חירות רוחנית, בכל יום ויום. יציאה מ”מצרים”, ממצב של השתעבדות לכבלים של נטיות – גופניות – אנוכיות אל החרות הרוחנית הנשגבה של הנשמה.
ובכן, גם ב”יציאת מצרים” פרטית זו, בתהליך השחרור הנפשי העצמי, קיימת האפשרות של קפיצה ודילוג.
בבת אחת מסוגל כל אחד לעבור ממצב רוחני-מוסרי נחות, מצב של “עבדות”, אל עצמאות רוחנית מוחלטת, חירות עולם, על-ידי הידבקות לתורה ולמצוות, המביאה להתגלות אלוקית בנפש.
חז”ל מספרים שבני ישראל זכו ליציאת מצרים בזכות “דם פסח” ו”דם מילה”. שני דברים אלה מסמלים את ה”סור מרע” (שכן קרבן פסח ביטא את זביחת ושחיטת ה”עבודה זרה” של מצרים, שנעשה באומץ לב וללא רתיעה) ואת ה”עשה טוב” (מצוות מילה).
קיום המצוות, ולו מצוה אחת בלבד, הכשירה והבשילה את נכונות העם לחירות ולעצמאות רוחנית.
גם בזמננו, הגאולה העתידה (עליה נאמר: “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”) תתאפשר על-ידי כך שכל יהודי ילביש ויכסה את מערומי נפשו לפחות ב”בגד” אחד, במצווה אחת, כדי שבבוא הגאולה וההתגלות הגדולה לא יבוש ולא יכלם במערומיו הרוחניים, חלילה.
מכאן החובה והצורך לדאוג שכל יהודי יקיים לפחות את מבצעי המצוות האמורים לעיל.
כמו כן, יש לזכור את המצוות הקשורות לחג הפסח:
מכירת חמץ: כדי לא לעבור על איסור ‘בל יראה ובל ימצא’ על החמץ שאנו משאירים בבית וכדי שנוכל להשתמש בו לאחר הפסח, מוכרים את החמץ לגוי באמצעות הרב.
למכירת חמץ באתר >> לחצו כאן
ביום ראשון בערב אור לי”ד ניסן לאחר צאת הכוכבים, הוא זמן בדיקת חמץ (באיזור המרכז החל משעה 19:40), לפני הבדיקה מברכים ‘אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ’ ובודקים עם נר של שעווה את כל המקומות בהם קיים חשש לחמץ. לאחר הבדיקה מבטלים את החמץ שלא מצאו אותו במהלך הבדיקה ואומרים את הנוסח ‘כל חמירא’ המופיע בסידור התפילה.
בערב פסח ביום שני בבוקר, מותר לאכול חמץ עד השעה 10:25. לאחר מכן מארגנים את החמץ ואת עשרת הפתיתים אותם הנחנו בבדיקת החמץ, ושורפים אותו עד השעה 11:20. לאחר מכן אומרים את הנוסח של ‘כל חמירא’ ו’יהי רצון’ – מבטלים את כל החמץ שברשותו. עיקר הביטול הוא בלב, ש’ישים אל ליבו הרי הוא כאילו אינו והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל’.
לסדר בדיקת חמץ >> לחץ כאן
המצוות המרכזיות של ליל הסדר: לאכול כזית מצה לפחות (רצוי מצה עבודת יד) ולשתות ד’ כוסות.
לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה, הנני לאחל לכם ולבני ביתכם שיחיו, ברכת חג הפסח כשר ושמח. שנזכה לחגוג את הסדר מתוך שמחה וחירות אמיתית, ויקויים בנו ‘בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל’ עוד לפני חג הפסח, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו, כי חג ה׳ לנו.
שבת שלום ומבורך!
למידע נוסף אודות פסח עם חב”ד בתל אביב >> לחצו כאן
…
