מתנות מתנות
__________
טור מיוחד שפורסם בעיתון ‘מעריב’
מאת: הרב מנחם גערליצקי
שליח חב”ד לשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת סי אנד סאן, תל אביב
“שתזכה לשנה הבאה עד מאה ועשרים שנה”, שרים כולנו בהתלהבות בכל מסיבת יום הולדת, אבל רק מעטים מאתנו מקדישים תשומת לב למגבלה המוזרה “עד מאה ועשרים שנה”. מה פתאום עד מאה ועשרים? מה זה פה מהירות תנועה?, למה לא עד מאה וארבעים, או אפילו חיי נצח?
ובכן, המקור לכך הוא כמובן בתורה, בה נאמר שלאחר המבול החליט הקב”ה לקצוב את שנות חייו של האדם “והיו ימיו מאה ועשרים שנה”. מאז הפך המספר מאה ועשרים למספר המבטא שלימות חיים נדירה שרק מעטים ומיוחדים זוכים לה. כך למשל משה רבינו, המנהיג הגדול, עליו מעידה התורה ואומרת ”ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו“.
מכאן בא האיחול היהודי המקורי “עד מאה ועשרים”. איחול, שכמובן גרר בעקבותיו את העיסוק בשאלה מה מאחלים לאדם החוגג את יום הולדתו המאה ועשרים. (ספוילר: שיהיה לך יום טוב…). אלא שאותי מעסיקה יותר השאלה איזו מתנה מביאים למי שחוגג מאה ועשרים.
למה? כיון שממש היום הוזמנתי להשתתף בחגיגת יום הולדת שכזו. ובעצם, לא רק אני הוזמנתי, אלא גם אתם, כולנו.
היום הזה, יום י”א בחודש ניסן, מציין העולם כולו, את יום הולדתו המאה ועשרים של המנהיג היהודי הגדול בדורנו ‘הרבי מליובאוויטש’ – זכר צדיק לברכה. הרבי אמנם נפטר ונסתלק מן העולם בשנתו התשעים ושתים, אלא שכשמדובר במנהיג בסדר גודל שכזה, שנות חיו אינן נמדדות אך ורק בנוכחותו הפיזית בעולמנו, אלא בשנות השפעתו הרוחנית ובהשראתו המנהיגותית, שלא זו בלבד שלא נסתיימה או נחלשה עם פטירתו, אלא אף הולכת ומתעצמת, גדלה ומתרחבת, בכמות ובאיכות משנה לשנה. כפי שיכול להעיד למשל כל מי שנחשף לפועלם ההרואי של שלוחי חב”ד באוקראינה לאחרונה, וזו רק דוגמא אחת קטנה…
כך שאין פלא שיום הולדתו המאה ועשרים של הרבי צוין בפרלמנטים ובתי מחוקקים בכל רחבי תבל שהכריזו על יום הולדתו של הרבי כ”יום החינוך” העולמי. הצהרה אליה הצטרפו שרים, חברי כנסת, מנהיגים וראשי ערים רבים מכל קצות הקשת כאן בישראל. ואם כל אלו חוגגים אך מתבקש שגם אנחנו נציין את היום המיוחד הזה ואף נביא עמנו מתנה מתאימה, כזו שתקלע לטעמו של חתן השמחה.
ובכן מה שהרבי אהב יותר מכל הוא ‘לעשות טוב’. הרבי האמין בכוחו של הטוב. כך למשל הסביר הרבי מדוע בהגדה של פסח ממוקם הבן החכם דווקא בסמיכות ובשכנות לבן הרשע. כיצד יתכן שהחכם הצדיק לא בורח ומתרחק משכנותו של הרשע, בניגוד לנאמר “אוי לרשע ואוי לשכנו”? אלא, האיר הרבי, החכם מכיר גם את המשך הפתגם “טוב לצדיק וטוב לשכנו”. ומשכך הוא אינו חושש משום רשע שבעולם, כיון שהוא משוכנע שמעט אור דוחה הרבה חושך, ובכוחו להשפיע ולהפוך כל רשע ורע לטוב.
זהו המוטו המרכזי העומד בבסיס הגותו ופועלו ההיסטורי של הרבי, וזוהי המתנה אותה הוא ללא ספק ישמח לקבל. אל תסתפקו ב’טוב לצדיק’ – בטוב הקיים בכם, פעלו שיהיה גם “טוב לשכנו” -השתדלו להשפיע ולו במעט, גם על הסובבים אתכם. ולא חסר במה. זה יכול להיות לימוד תורה, הנחת תפילין, נרות שבת, מזוזה כשרה, כשרות, חינוך יהודי, או נתינת צדקה ואהבת ישראל. כפי שאמר הרבי “רק עוד מצווה אחת ומעשה טוב אחד, ונזכה לגאולה”.
ב
