עכשיו הזמן להשפיע!
מאמר על פי תורתו של הרבי לפרשת ‘תצוה’
מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____
אנו נמצאים בעיצומו של חודש אדר ראשון, חודש נוסף על 12 החודשים הרגילים בשנה. הנימוק הפשוט לתוספת חודש בשנה מדי מספר שנים הוא, כפי שכותב הרמב”ם ב’משנה תורה’, “חדשי השנה הם חדשי הלבנה… והשנים שאנו מחשבים הם שני החמה… וכמה יתרת שנת החמה על שנת הלבנה? – קרוב מאחד עשר יום, לפיכך כשיתקבץ מן התוספת הזאת כמו שלושים יום… מוסיפין חודש אחד, ועושים אותה השנה שלשה עשר חודש, והיא הנקראת שנה מעוברת”.
לאמור: מצד אחד אנו מונים כל חודש בחודשו לפי הירח (ה”נולד” מחדש מדי תקופה של פחות משלושים יום). מצד שני אנו מונים את השנים לפי החמה, (שלפי זה כל שנה מונה 365 ימים). בין התקופה המכילה הצטברות של 12 חדשי לבנה (דהיינו – שנת לבנה) לבין שנת החמה קיים הפרש של 11 יום. משום כך אנו מוסיפים חודש אחת ל-3-2 שנים, לולי כן, עשוי לחול חג הפסח – בחורף, ואילו התורה אמרה: “שמור את חודש האביב”, כך גם חג הסוכות צריך להיות “חג האסיף”.
יוצא, שבשנה מעוברת משלימים את כל הפיגור שהצטבר ביחס לשנות החמה, ואף נותנים “מקדמה” ומתקדמים יותר מן ההפרש כדי להשיג ולקדם את הפיגור הצפוי. כך משיגים השוואה מוחלטת, אחת ל-19 שנים, בין שנת החמה לשנת הלבנה.
כל תופעה בטבע, מהווה תוצאה של תופעה רוחנית דומה המהווה שורש ומקור לביטוי הגשמי שלפנינו. כלומר – התרחשות בעלת תוכן רוחני גורמת תופעה גשמית בטבע. זו הסיבה שמכל תופעה טבעית-גשמית עלינו ללמוד לקח, על-ידי כך שנחפש את המשמעות של הדבר. מתאים להוראת הבעש”ט הק’, שמכל דבר שיהודי רואה או שומע עליו ללמוד מכך הוראה בעבודתו את קונו.
המשמעות הרוחנית של שנה מעוברת היא פשוטה בתכלית: עלינו, למלא את החסר ולתקן את הליקויים בתפקידינו הרוחניים. כלל גדול הוא בעבודת ה’: ‘אין מקרה אבוד’, כל ליקוי או חוסר בעבר ניתן לתקן ולהשיג. אין להתייאש ממצבנו הרוחני הירוד, אנו יכולים להשלים את כל מה שהחסרנו בלימוד התורה, בתפלה, בגמילות חסדים ובקיום המצוות.
לא זו בלבד, אלא כפי שזה מתבטא לגבי התופעה של ה’עיבור’, אפשר וצריך לא רק להדביק את הפיגורים של העבר ולהשלימם, אלא גם להוסיף במעשים טובים, יותר מן הרגיל, על חשבון העתיד, כ’מקדמה’ לימים הבאים וכיוון שהקב”ה דורש זאת מאתנו – הוא מעניק לנו כוחות ואפשרויות לבצע זאת, בשמחה ובטוב לבב.
הוראה נוספת ניתן ללמוד מהשנה המעוברת שהיא כאמור שילוב שנת החמה ושנת הלבנה. החמה היא בבחינת ‘משפיע’ והלבנה בבחינת ‘מקבל’. עלינו לקבל שפע והשראה רוחנית של תורה ומעשים טובים ממשה רבנו, ‘תורה ציווה לנו משה’, וממלמדי התורה ממשיכי דרכו ובד בבד, עלינו להיות ‘משפיעים’, לדאוג לטובתו של הזולת ולהעניק לו הן מהשפע הרוחני והן מהשפע הגשמי. שתי הבחינות (משפיע ומקבל) חייבות להשלים זו את זו, על-ידי כך ששתיהן תהיינה בשלמות עד שיהיו שווים זו לזו…
כבר הבטיחה תורה שבסוף הגלות ‘ישראל עושים תשובה, ומיד הם נגאלים’ (רמב”ם הל’ תשובה פ”ז, הלכה ה’). שנזכה שפעולותינו בכל הנ”ל, יביאו לתשובה מלאה במעשה בפועל ולגאולה שלימה ע”י משיח צדקנו!
…
