בימים אלו, בהם יוצאת לדרך “רפורמת הכשרות” השנויה במחלוקת, עולה שוב לכותרות נושא הכשרות וההשגחות השונות. כרגיל, העיסוק התקשורתי והכתבות המגמתיות לא הוסיפו הערכה רבה לערך הכשרות.
ניצלנו את העיתוי כדי לפנות למרכז חב”ד תל אביב, בראשות רב מרכז תל-אביב הרב יוסף גערליצקי שליט”א, שם עוסקים תמידין כסדרן בהנגשת מידע ובהסברה באמצעי מדיה שונים בנושא שמירת הכשרות בבית יהודי, כמו גם בהכשרת מטבחים למעוניינים ועזרה פרקטית למתחילים.
“באופן מסורתי והיסטורי, חב”ד איננה מתעסקת כל-כך בנתינת ‘הכשרים’ כשלעצמם” אומר לנו הרב גערליצקי, “מסופר על האדמו”ר הקודם של חב”ד, רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, שכאשר היגר לארצות-הברית מאירופה הבוערת, נשאל מדוע אינו מקים בארה”ב מערך כשרות גדול עבור אלפי היהודים שהגיעו מאירופה. השיב הרבי הריי”צ – ” בודאי יהיו כאלו שידאגו להשגחת הכשרות. התפקיד שלנו הוא לדאוג שיהיו יהודים שירצו לאכול רק כשר…”
“גם אנו כאן בחב”ד בתל-אביב, עוסקים בעיקר בכך שיהודים ישמרו כשרות בעצמם. הננו מאחלים כמובן הצלחה לכל רבני ישראל בראשות הרבנות הראשית לישראל, העומדים על משמרת הכשרות ועושים את תפקידם בנאמנות ובמסירות; אך עיקר עבודתנו היא ושליחותנו היא לדאוג קודם כל שכל יהודי בעיר, ואין זה משנה כיצד הוא מגדיר עצמו, יידע וירגיש ש”כשרות” זה דבר חשוב, אפשרי וזמין. ואכן, אנחנו רואים באופן עקבי התעוררות גדולה והולכת אצל תושבי העיר לדאוג לכשרות המטבח בביתם; התעוררות שרק הולכת וגדלה בימים אלו כאשר הנושא עולה לכותרות”.
במרכז חב”ד תל-אביב פועל זה שנים אגף מיוחד של פעילים העוסקים בהכשרת מטבחים עבור המבקשים להפוך את המטבח בביתם לכשר. מנהל האגף הרב לוי גרליצקי מספר על ביקוש הולך וגובר, שהם מתקשים להתמודד עימו: “אם בעבר היינו מקבלים בממוצע שתיים שלוש פניות בשבוע להכשרת מטבח, כיום זה מגיע לעשרים וחמישה פניות בשבוע אחד, מקרב תושבי העיר. יצויין כי בנוסף ישנן גם פניות ישירות לשלוחי חב”ד בשכונות העיר”.
נתונים מפתיעים! מה מאפיין את אותן משפחות המבקשות להפוך את מטבח ביתם לכשר ומוכנות להשקיע בזה זמן וכוח?
“הבקשה הקלאסית היא בדרך כלל ממשפחות שעד כה נושא הכשרות לא היה אצלם במודעות באופן מלא, ולאחרונה שמעו עליו יותר באופן מעמיק, והחליטו לשקול לבצע שינוי ולהתחיל לקיים בביתם מטבח כשר.
“אחרי כל פניה אנו מקיימים עם המשפחה שיחת הסברה, על הכללים לשמירה על מטבח כשר לפי ההלכה, ועל תהליך הכשרת המטבח. לרוב לאחר השיחה הם דווקא ‘נרגעים’ כשהם מבינים שלא מדובר במשהו קשה או ‘דרסטי’ במיוחד; אך היו גם מקרים שביקשו ‘לקחת את הזמן’ לחשוב על זה, ורק אחרי זמן מה פנו אלינו שוב כשהיו שלמים עם ההחלטה”.
באיזה סוג משפחות מדובר? נשמע מהתיאור כמו משפחות בתהליך של חזרה בתשובה, מה שנקרא “מתחזקים”?
“אינני חושב שניתן להגדיר זאת כך. בהנחה שלנו כל יהודי הוא תמיד בשאיפה של להיות יהודי טוב יותר, כל אחד הוא ‘מתחזק’… האמת שהיא שהפניות להכשרת מטבחים מגוונת מאד ומגיעות מכל המגזרים ומכל השכונות, וישנם רבים שאף מוצאים לנכון להדגיש בפנייתם “אנחנו לא חוזרים בתשובה, אבל החלטנו שמטבח כשר חשוב לנו…”
“הסיבות לכך רבות ומעניינות: ישנם המבקשים להכשיר את המטבח בגלל בן משפחה קרוב שהוא שומר כשרות והם מעוניינים שיאכל בביתם בחופשיות; אחרים אמרו שהם מקפידים מאד על עריכת ‘קידוש’ יחד עם המשפחה בשבת, ועם הזמן החל להפריע להם שארוחת השבת שמגיעה עם הקידוש איננה כשרה…
“אך כמובן, כבר קבעו חכמינו ש”מצוה גוררת מצוה”, ובדרך כלל שמירת כשרות מוסיפה ומסייעת גם לקיום מצוות נוספות, ולהתעוררות כללית של הנשמה היהודית. הרי כידוע, על מאכלים שאינם כשרים נאמר שהם “אוטמים” את המוח והלב מהבנה ורגש רוחני, כך שודאי ששמירת כשרות פותחת ומעוררת את הלב לכל ענין יהודי. ובאופן מעשי, בכל מקרה של הכשרת מטבח נסייע למשפחה להיות בקשר עם השליח של חב”ד הקרוב למקום מגוריהם, כדי שיוכלו לקבל שירות מאיר-פנים בכל נושא יהודי”.
אז לסיום, מה המסר שלכם בכל נושא רפורמת הכשרות?
“לא הכול נמדד לפי הדיבורים בתקשורת. גם אם כותרות העיתונים יוצרות רושם אחר, האמת היא שלב ישראל ער הוא, בתחום הכשרות ובשאר עניני יהדות. בכל יום יהודים נוספים מתחילים לשמור כשרות כהלכתה מתוך אמונה ובחירה אישית. פעילות הכשרת המטבחים שלנו היא ה’רפורמה’ האמיתית המתרחשת מתחת לפני השטח ומשנה בפועל את המצב, והיא בקונצנזוס אמיתי, מקיר לקיר”.
רוצים להכשיר את המטבח? >> לחצו כאן
צילום: יח”צ חב”ד תל אביב
