במקום לרדת למקלט – לקפוץ מעליו… "לכתחילה אריבער"! • מאמר מהרב יוסף גערליצקי

במקום לרדת למקלט – לקפוץ מעליו… "לכתחילה אריבער"!

 

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____
ביום ראשון הקרוב יחול ב' אייר – יום הולדתו של אדמו"ר המהר"ש, הרבי הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. מאמרי החסידות של הרבי המהר"ש עמוקים ומופלאים, חלקם גם ארוכים מאד, ב"המשכים", כפי שנקרא בלשון החסידים, אך האמרה המפורסמת ביותר שלו היא דוקא אמרה קצרה ופשוטה, שהרבי שלנו הפך אותה ל'מוטו' המרכזי של חב"ד:
"ה'עולם' אומר", אמר הרבי המהר"ש, "שאם אי-אפשר ללכת מלמטה, בדרך הרגילה, יש לקפוץ מלמעלה; ואני אומר – לכתחילה יש לקפוץ מלמעלה", ובשפת היידיש  – "לכתחילה אריבער"!
הרבי הרבה לדבר על אמרה זו ומצא בה מסרים חשובים, עמוקים ומופלאים לרוב. כדאי מאד לעיין בספרי 'לקוטי שיחות' ו'תורת מנחם – התוועדויות', ולראות את הפנינים המאירות שבתורת הרבי. ברצוני רק לעורר על נקודה אקטואלית, לאור שיחותיו של הרבי:
נדמה שהתרגלנו כבר, שבכל רגע של מצב חירום לאומי, מלחמה ומבצע צבאי, איום טילים ורגעי סכנה רחמנא-ליצלן, פתאום מתגלה לפנינו עם ישראל אחר, במלוא הטוב והזוהר שבו.
אנו זוכרים את רגעי ההתנדבות והאחדות ששטפו את העם אחרי ה7.10; את הדאגה והתפילות של העם כולו למען החטופים מתוך הרגשה שהם אחים ממש של כולנו; את הסיוע והדאגה ההדדית בזמן האזעקות והפגיעות בבתי ישראל ה"י; את ההתעוררות הרוחנית הגדולה לבוא לבתי-הכנסת להודות על הניסים, ועוד ועוד.
רק לאחרונה התפרסם סרטון שבה מנסה כתב החדשות לשאול בשידור חי את אחת המתנדבות, נערה צעירה בגיל העשרה, מדוע היא טורחת בכל כוחותיה לסייע למשפחות שנפגעו מטיל איראני, הרי הם כל-כך רחוקים ממנה בהשקפתם? והנערה פשוט איננה מבינה מה המראיין רוצה ממנה… "מה זאת אומרת, אנחנו יהודים, וזה מה שאנחנו עושים תמיד – עוזרים אחד לשני!"
בשבועות האחרונים שמעתי גם אני באופן אישי עדויות רבות על הנעשה במקלטי הבנינים בתל-אביב, ובפרט במקלטים הציבוריים הגדולים; על האחדות הגדולה השוררת שם, על שירת "שלום עליכם" סוערת לפני קידוש בליל שבת בעיצומו של מטח טילים על העיר; על דאגה של כמה צעירים תל-אביבים מדוע לא הגיע למקלט למקומו הקבוע אחד הקשישים, עד שיצאו לפנות-בוקר לוודא את שלומו של הקשיש…
אין כל ספק, ברגעים אלו של קושי, סכנה ודאגה, מתגלה מי אנו באמת: בני אברהם יצחק ויעקב, בנות שרה רבקה רחל ולאה. הפילוג והמחלוקות נשכחים מאיתנו ברגע אחד, המחיצות נופלות. ואנו שוב רואים במוחש ש"לב ישראל ער", וכל ישראל הם גוף אחד ממש, שבו כל איבר חש מיד בכאבו של רעהו.
זהו אולי הביטוי המוחשי ביותר לאמרה זו ש"כשאי-אפשר ללכת מלמטה, קופצים מלמעלה"; כשהמצב בלתי אפשרי בצורה הרגילה, כשלא ניתן להמשיך ב'שגרה', אזי כביכול "אין ברירה", ועלינו להפעיל את אותה נקודה פנימית מופלאה, לגלות את הכוח העצום של הניצוץ היהודי שבתוכנו, "לקפוץ מלמעלה", ולהיות פתאום עם יהודי כפי שאנו אמורים להיות…
ועל כך זועק הרבי המהר"ש – "לכתחילה אריבער"!
מדוע עלינו לחכות לאותו מצב חירום, לאותו קושי ופגיעה ביהודים, חלילה, כדי להזכיר לעצמנו מי אנו באמת?! מדוע עלינו לרוץ למקלט באישון ליל כדי להכיר ולסייע לשכן הקשיש הבודד?!
הבה נהיה כאלו עכשיו, תמיד, ב'שגרה' ובטוב! ביכולתנו לגלות את הטוב שבנו, ואת הטוב שבסביבתנו, גם לכתחילה, במצב ה'שגרה' הרגיל!
והאמת היא כמובן, כפי שהרבי חינך והדריך אותנו, שאין אנו כלל ב'ימי שגרה'. כל יום שבו עם ישראל נמצא עדיין בגלות, הוא "מצב חירום לאומי". הרבי הכריז שהעבודה שנותרה לכל אחד ואחת מאיתנו היא "להכין עצמו ובני ביתו וסביבתו לקבל פני משיח צדקנו", לגלות ולהראות איך שעם ישראל "כולו טוב", כל אחד מבני ישראל רוצה באמת ובתמים להיות שייך ומאוחד עם עם ישראל, תורת ישראל ואלוקי ישראל, וכבר מוכן לגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.
(על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש)

למאמרים נוספים >> לחץ כאן