אז מה עושים בראש השנה? 🍯 מדריך מקוצר לשני ימי החג

היום הוא היום האחרון של השנה הנוכחית תשפ"ו על פי הלוח העברי והיום שבו מתחיל ראש השנה מהערב.

• סליחות
יום זה נקרא 'ערב ראש השנה' ובו אומרים 'סליחות' בשעה מוקדמת בבוקר.

• התרת נדרים
במהלך היום נהוג לערוך גם 'התרת נדרים' כדי להיכנס ליום הדין ולשנה החדשה נקיים מהתחייבויות מיותרות או לא ידועות.

 טיפ: לפני הדלקת הנרות, הדליקו נר שבוער יותר מ-24 שעות כדי שממנו יהיה ניתן לקחת אש להדלקת הנרות בלילה השני של החג.

• הדלקת נרות
לכבוד החג והשבת, מדליקים נרות המסמלים כבוד ומוסיפים אור ושמחה בבית. את הנרות מדליקות הנשים והבנות,
כולל ילדות (אם אין אישה או בת בבית הגבר מדליק את הנרות).

> זמן הדלקת הנרות בתל אביב בשעה: 18:30

בעת כניסת השבת והחג חג מברכים על הדלקת הנרות את 2 הברכות הבאות:
• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שבת ויוֹם הַזִיכָּרוֹן

• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה

• ליל החג: קידוש וסעודה

בלילה הראשון של החג, לאחר תפילת ערבית, מאחלים לכל אחד "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם!" ולכל אחת "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבִי וְתֵחָתֵמִי!".
זאת כיון שבליל ראש השנה "נכתב" ו"נחתם" בשמים איזו שנה צפויה להיות לכל אחד ואחת.
לאחר מכן עושים קידוש של ראש השנה ואוכלים סעודה חגיגית.

• מתי אוכלים תפוח בדבש?

את התפוח בדבש, הרימון, ראש-דג (או ראש-אַיִל) ושאר סימני הברכות והמאכלים המיוחדים שאוכלים כדי לזכות בשנה טובה ומתוקה,
אוכלים בלילה הראשון של החג, (ביום שישי (11.9) בערב).
בעדות מסוימות נהוג לאכול את "סימני החג" גם למחרת, בסעודת הלילה השני השל החג, (במוצאי שבת (12.9) בערב).

בארוחות החג נמנעים מלאכול מאכלים חמוצים או חריפים.

• תפילות החג

מתפללים כרגיל את תפילות החג אך ללא תקיעת השופר, היות והשנה, היום הראשון של ראש השנה חל בשבת ולא תוקעים בשופר בשבת, לכן תקיעות השופר יהיו למחרת ביום השני של ראש השנה (יום ראשון ב' תשרי (13.9.26))

• הלילה השני של החג: הדלקת נרות, קידוש וסעודה

בלילה השני של החג, מוצאי שבת, (12.9.26), רק לאחר צאת הכוכבים (לאחר 19:28), מדליקים שוב נרות-חג,
את הנרות מדליקים רק באמצעות העברה מאש קיימת (בחג אסור להצית אש חדשה).

בהדלקת הנרות מברכים את 2 הברכות הבאות:
• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן
• בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה

עורכים סעודה חגיגית ועושים 'קידוש' לכבוד היום השני של ראש השנה.
ב"קידוש" הלילה, נוסיף את ברכות ההבדלה כך שהקידוש יערך בסדר הבא: ברכת היין,  קידוש היום, ברכת נר ההבדלה (כפי שאנו עושים בכל מוצאי שבת), ברכת ההבדלה ולאחר-מכן שהחיינו.

 נהוג להכין בלילה השני פרי עונתי חדש שעדיין לא אכלתם ממנו בעונה החדשה, ולהביט עליו בזמן אמירת ברכת "שהחיינו" בהדלקת נרות או בקידוש. את הפרי החדש אוכלים מיד לאחר הקידוש (לפני נטילת-הידיים לסעודה).

• מתי תוקעים בשופר?

המצווה העיקרית של ראש השנה היא מצוות תקיעת שופר.
השנה, תקיעות השופר יתקיימו ביום השני של ראש השנה (יום ראשון ב' תשרי (13.9.26)

תקיעות השופר נערכים בבתי הכנסת, יחד עם התפילות המיוחדות של ראש השנה.
גם מי שאינו מגיע לבית הכנסת יכול לשמוע את תקיעת השופר באחד מ"מוקדי השופר" שמפעילים בתי חב"ד במסגרת מבצע "שופר בפארק",
אליהם תוכלו להגיע יחד עם כל המשפחה כדי לשמוע את קול השופר, או במקומות אחרים – בתיאום עם שלוחי חב"ד באזורכם.
לרשימת המוקדים התל אביב לחץ >> כאן

• תפילת 'תשליך'

בראש השנה לאחר תפילת מנחה, יוצאים לנחל או מאגר מים כלשהו ואומרים את תפילת ה'תשליך' שבה מבקשים מהשם "להשליך" את החטאים והעוונות במצולות הים. את תפילת ה'תשליך' מקיימים השנה ביומו השני של ראש השנה אחרי הצהריים (יום ראשון, ב' תשרי (13.9.26)

• צאת החג: הבדלה

לאחר תפילת ערבית עורכים "הבדלה" על כוס יין – ללא ברכת ה"בשמים" וללא ברכת "בורא מאורי האש".

אנו רוצים לאחל לכולכם חג שמח, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!
יהי רצון שהשנה הקרובה תביא עמה רק ברכות לכם ולמשפחתכם בכל תחום ונזכה כולנו לגאולה שלמה!