יש לנו ידיד ב'בית הלבן' שבשושן הבירה, אז מה בכל זאת משתבש? • מאמר מהרב יוסף גערליצקי

יש לנו ידיד ב'בית הלבן' שבשושן הבירה, אז מה בכל זאת משתבש?

מאת הרב יוסף ש. גערליצקי
שליח הרבי ורב מרכז תל-אביב
_____

במגילת אסתר אותה נקרא ברוב עם בפורים הבא עלינו לטובה נאמר: "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה…" ועל כן אפשר כבר להתחיל להתבונן בתוכן של חג הפורים.

כשהננו חוגגים את חג הפורים, אנו מזכירים לעצמנו ולאחרים את פרשת המאורעות שהביאו לקביעת החג על-ידי מרדכי ואסתר וחכמי אותו הדור, "והימים האלה נזכרים ונעשים", כפי הפירוש של הבעל שם טוב 'כשהם נזכרים כפי שצריך, הם גם נעשים'..

הכוונה היא, כמובן, שנחיה מחדש את כל הפרשה, כפי שהיא מסופרת בהרחבה במגילת אסתר, החל ממשתה אחשורוש, דרך הגזירה של המן "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים" עד הסיום של "ונהפוך הוא – אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", תליית המן ובניו, היותו של מרדכי למשנה למלך אחשורוש, וקביעת חג הפורים לדורות על מצוותיו ומנהגיו.

בחיותנו מחדש את כל הפרשה – עלינו להתבונן בשרשרת האירועים, בעיקר מתוך מגמה ללמוד מהם לקח מעשי ולהפיק מכאן הוראות בפועל יום-יומי.

ובכן: התקופה שבה התרחש נס פורים הייתה, לכאורה, מראשיתה תקופה מזהירה בתולדות עמנו, ראש חכמי ישראל, מרדכי הצדיק, היה שר ה'יושב בשער המלך' ואסתר הייתה המלכה. בכל מהלך ההיסטוריה היהודית לא אירע שאישה יהודיה תהיה מלכה במדינה כלשהי בגולה.

למרות כל זאת – נכתבה ונחתמה גזירה של "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד". מהפך קיצוני בלתי מובן לגמרי.

הסיבה למהפך קיצוני זה הייתה, כפי שמגלים לנו חז"ל העובדה ש"בני ישראל נהנו מסעודתו של אותו רשע" (מגילה י"ב, א'). כיון שהשתתפו בסעודה הבלתי-כשרה של אחשורוש. לא סיבה טבעית, המובנת בהגיון האנושי, הביאה למהפך, כי אם סיבה רוחנית, הקשורה לקיום המצוות על-ידי בני ישראל.

גם הישועה הייתה בדרך בלתי-טבעית. לא ניסו להפעיל קשרים דיפלומטיים והשפעה פוליטית על המלך, אף לא ניסו להשתמש מלכתחילה בקשריה של אסתר המלכה.

מרדכי ידע כי הגורם לגזירה אינו נעוץ בחוקי הטבע, אלא בעניין הרוחני של אי קיום המצוות, לפיכך פנה מיד לתיקון הדבר ומקורו. צום ותשובה – שלו, של כל העם וגם של אסתר המלכה – אלה היו האמצעים בהם נקט. במיוחד פעל מרדכי בשטח החינוך התורני ואסף עשרים ושתיים אלף ילדי ישראל ולימד אותם את תורת ה'. בכך הלך בדרך הבטוחה המפורטת בתהלים: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז… להשבית אויב ומתנקם" (רק לאחר מכן השתמש גם בדרכים הטבעיות).

ואכן, התוצאות לא איחרו לבוא. מיד עם תיקון הסיבה – שונתה גם התוצאה, עד ש"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר".

הלקח ברור: עם ישראל אינו נתון לחוקי הטבע. הדרך להצלחתו ולישועתו אינה באמצעים טבעיים (הללו משמשים רק כ"לבוש" ו"כלי" לקבל את ברכת ה'), כי אם בחיזוק שמירת התורה והמצוות, ובעיקר בהכוונת ילדי ישראל ללימוד תורה ולחינוך יהודי מקורי, כפי מסורת הדורות.

(על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש)

למאמרים נוספים >> לחץ כאן